ת"פ 7049-08-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' ויסוקר (עציר) ואח', המתמקד בעניינו של נאשם 2, מיכאל כהן, תוך הדגשת עקרונות משפטיים וחידושים: **מבוא והרשעה:** הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת נשיאה והובלת נשק (סעיף 144(ב) לחוק העונשין) תוך שימוש ברכב (סעיף 43 לפקודת התעבורה). הרשעתו של הנאשם 1, שנעשתה במסגרת הסדר טיעון, שונה ונגעה להחזקת סמים ולא לעבירת הנשק. **עובדות כתב האישום:** הנאשמים הסיעו ברכבם אקדח הזנקה שהוסב לירי תחמושת חיה, יחד עם מחסנית תואמת. הנשק נמצא עטוף ומסולק מתחת למושב האחורי ברכב, במהלך עצירה שגרתית של המשטרה. **הודאת הנאשם:** הנאשם הודה ברוב עובדות כתב האישום, לרבות נשיאת והובלת האקדח והמחסנית. עם זאת, הוא טען כי מצא את האקדח, נטל אותו בשל לחץ, והכניסו לרכבו מתוך חשש שיבחינו בו. כמו כן, נטען שהמחסנית נמצאה בנפרד מהאקדח. **תסקירי שירות המבחן:** שירות המבחן הגיש מספר תסקירים ששפכו אור על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם (גיל, מצב משפחתי, רקע חינוכי ותעסוקתי, קשיים כלכליים). * **התסקיר הראשון:** הצביע על קשיים כלכליים, אורח חיים הישרדותי, ורמת סיכון סבירה להישנות עבירות. הובעה התרשמות כי הנאשם מנסה לטשטש את נסיבות ביצוע העבירה ואת קשריו השוליים. הומלץ על בחינת שיתוף פעולה בהליך טיפולי קבוצתי. * **התסקיר השני:** הנאשם טרם שולב בטיפול. שירות המבחן חזר על התרשמותו כי הנאשם מטשטש מידע ובעל דפוסים שוליים. המוטיבציה לטיפול הוערכה כחיצונית בלבד. שירות המבחן חזר בו מהמלצתו לטיפול והמליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה, אך נמנע מהמלצה על מאסר בפועל והמליץ על עבודות שירות. * **התסקיר הנוסף:** הנאשם חזר על גרסתו, שירות המבחן חזר על התרשמותו לגבי עמדה מגמתית ומטשטשת. המוטיבציה לטיפול הוערכה כמבוססת על חשש ממאסר. שירות המבחן המליץ על דחיית הדיון לבחינת שילוב הנאשם בטיפול. * **התסקיר המשלים:** הנאשם שולב בהליך טיפולי קבוצתי, אך שירות המבחן התרשם כי הוא ממשיך לדבוק בגרסתו המטשטשת, מתקשה לפתח שיח כן, ומוטיבציית הטיפול שלו חיצונית. כמו כן, נמצאו שרידי סם בבדיקות שתן, למרות הכחשותיו. שירות המבחן חזר על המלצתו להטיל ענישה מוחשית בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות. **טיעוני הצדדים:** * **המאשימה:** טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 2-4 שנות מאסר, ועתרה למאסר בשליש התחתון של המתחם, מאסר על תנאי וקנס. הודגשו הערכים המוגנים שנפגעו (שלום הציבור, הגנה על חיי אדם), חומרת העבירה (אקדח שהוסב, נסיעה ארוכה עם הנשק), והסיכון. נטען כי הנאשם לא עבר הליך טיפולי וכי המלצת שירות המבחן לעבודות שירות חורגת ממדיניות הענישה. * **ב"כ הנאשם:** טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-24 חודשי מאסר, ועתרה ל-9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. הודגשו הודאת הנאשם, חרטתו, לקיחת האחריות, היעדר עבר פלילי, גילו הצעיר, היותו אב לשלושה, והנזק הטיפולי והאישי שייגרם לו במאסר בפועל. **דיון והכרעה:** * **קביעת מתחם העונש:** בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 16 ל-30 חודשי מאסר. * **עקרונות משפטיים ופסיקה:** * **הערכים המוגנים:** בית המשפט הדגיש את הפגיעה בשלום הציבור ובטחונו, הגנה על חיי אדם, שלטון החוק והסדר הציבורי. הובאה ציטוט מפסק דין של בית המשפט העליון המדגיש את החשש מנשק בלתי חוקי ("מחזה שבמערכתו הראשונה נראה אקדח, עשוי האקדח לירות במערכה האחרונה..."). * **חומרת הנשק:** נקבע כי האקדח שהוסב לירי קליעי מהווה נשק קטלני, וכי העובדה שמדובר באקדח שהוסב אינה מפחיתה ממסוכנות העבירה. הפסיקה (בבש"פ 7995/19) קבעה כי אין להקל ראש באקדח שהוסב. * **נסיבות ביצוע העבירה:** נלקחו בחשבון סוג הנשק, הובלתו ברכב כשהוא מוסלק, והימצאות מחסנית תואמת. מנגד, נלקח בחשבון שהמחסנית נמצאה בנפרד, שהנשק והמחסנית נתפסו, ושהנאשם לא נשא את הנשק אגב ביצוע עבירה אחרת. * **הענישה הנוהגת:** הודגש כי בית המשפט העליון חזר והדגיש בשנים האחרונות את הצורך בהחמרה בענישה בעבירות נשק, גם כלפי נאשמים צעירים ללא עבר פלילי, לאור ריבוי העבירות והסיכון לשלום הציבור ("מכת מדינה"). הובאו דוגמאות מפסיקות עליון (ע"פ 5330/20, ע"פ 6383/21) המדגישות את הצורך בהרתעה ובענישה מחמירה. * **הבחנה בין מקרים:** בית המשפט עיין בפסיקה שצורפה על ידי הצדדים והבחין בין נסיבות המקרים השונים (עבר פלילי, כמות תחמושת, שימוש בפועל) לבין נסיבות המקרה הנוכחי. * **התחשבות בנסיבות הנאשם:** * **לקולא:** הודאת הנאשם, גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, תקופת המעצר, שיתוף פעולה מסוים עם שירות המבחן, נסיבותיו האישיות-משפחתיות, והנזק הצפוי ממאסר ראשון. * **לחומרא:** דפוסי חשיבה, עמדות, מסירת מידע מטשטש, חוסר תובנה לשימוש בסמים, ומוטיבציה חיצונית לטיפול. * **דחיית המלצת שירות המבחן:** בית המשפט לא קיבל את המלצת שירות המבחן לעבודות שירות, תוך הדגשת הצורך לאזן בין שיקולי שיקום לבין שיקולי גמול והרתעה, והצורך להגשים את האינטרס הציבורי. * **גזר הדין:** 18 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצר), 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 3,000 ₪. **חידושים ודגשים:** * **הדגשת החומרה של נשק שהוסב:** בית המשפט נותן משקל רב לעובדה שהאקדח הוסב לירי קליעי, ומדגיש כי אין להקל ראש בכך, גם אם אין הוכחה לשימוש בפועל. * **איזון בין שיקולי שיקום להרתעה:** הניתוח המעמיק של תסקירי שירות המבחן וההתמודדות עם עמדות הנאשם (טשטוש, מוטיבציה חיצונית) מדגיש את הקושי של בית המשפט להתבסס על המלצות טיפוליות כאשר ישנם פערים מהותיים בין עמדת הנאשם לעמדת שירות המבחן, והצורך להגן על האינטרס הציבורי. * **החמרה בענישה בעבירות נשק:** בית המשפט מדגיש שוב ושוב את הקו המנחה של בית המשפט העליון בעניין החמרה בענישה בעבירות נשק, לאור "מכת המדינה" של נשק בלתי חוקי והשלכותיו החמורות על שלום הציבור. * **התמודדות עם טענות ההגנה:** בית המשפט מפריד בין טענות הגנה שנטענו (למשל, מציאת האקדח, הפרדת המחסנית) לבין חומרת העבירה העקרונית של נשיאת והובלת נשק. בסך הכל, גזר הדין משקף גישה מחמירה בעבירות נשק, תוך נתינת משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אך תוך שמירה על האינטרס הציבורי והצורך בהרתעה.