ת"א 475/83

תקציר

פסק הדין פסק לטובת התובעת, נורית סובול כהנא, הורה לנתבעת, לילי גדני, לפרוע שני שיקים בסך כולל של 1,750,000 ₪, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט קובע כי גדני השאילה ביודעין את חתימתה לבעלה, דני, לצרכיו העסקיים, ובכך ביססה אותה כצד לצ'קים. למרות שהשיקים נמסרו ללא נפרע או סכום מוגדר, גדני נתנה לבעלה הרשאה למלא פרטים אלה, ומסירת השיקים לכהנא היוותה הודאה בחוב. גם מילוי הצ'קים על ידי כהנא עם מעצרו של דני היה מוצדק, וטעותה ברישום התאריך לא פסלה את הצ'קים. כמו כן, כהנא מוכרת כ"מחזיקה ראויה" בשיקים, למרות שקיבלה אותם מצד שלישי ולא ישירות מגדני, שכן היא נתנה ערך לדני והצ'קים נסחרו בתום לב. השופטת מדגישה כי טענותיה של גדני להפך חסרות שחר, וניסיונה להרחיק עצמה ממעשיו של בעלה אינו משכנע. פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין מחזיקים רגילים לבין מחזיקים תקינים של שטרות, ואת ההשלכות שיש לכך על אחריותם של הצדדים המעורבים. מחוץ לטענה העיקרית, נדחית גם טענה פרוצדורלית שהעלה הנתבע.