דב"ע לה/4 - 4

תקציר

הערר מתייחס לבקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר פרשנות החלטת ממשלה הנוגעת לשכרם ותנאי עבודתם של עובדי בתי החולים, ולחילופין לפרשנות המלצות ועדה שמינה שר הבריאות לנושא. הבקשה הוגשה על ידי מספר עובדי משרד הבריאות כיחידים, והמשיבה היא מדינת ישראל. בית הדין לעבודה דחה את התביעה על הסף, בקובעו כי אין לו עילה לפסוק בנושא, שהוגדר בעיניו כסוגיה חברתית ופוליטית, ולא כסכסוך משפטי. העובדים ערערו על החלטה זו וטענו כי יש להם עניין משפטי בפרשנות החלטת הממשלה וכי הסכסוך הוא בעל אופי משפטי. בית הדין לערעורים הסכים כי דחייה על הסף אינה מועילה, וכי יש לדון בעניין לגופו כדי לברר את הסוגיות. עוד הוסכם כי ההליך נופל בגדרו של סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, שעניינו יחסי עבודה בין בני אדם. עם זאת, בית הדין מצא כי בעוד שלעובדים היה אינטרס עקיף לפרש את החלטת הממשלה, אינטרס זה אינו ישיר דיו כדי להצדיק פסק דין הצהרתי, כנדרש בחוק. בנוסף, בית הדין מצא כי לעתירת העובדים בנוגע להמלצות הוועדה אין בסיס משפטי. לפיכך, הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות.