רע"א 1818/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. על פי תקנות סדר הדין האזרחי 145(ב) ו-(ג), ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לפני בית המשפט שנתן את פסק הדין, או, לאחר הגשת ערעור, בפני ערכאת הערעור. המבקשים ביקשו תחילה עיכוב ביצוע מבית המשפט המחוזי, בקשתם נדחתה, ולאחר מכן פנו לבית המשפט העליון, תוך ציון כי בקשתם הקודמת נדחתה בנימוק שניתן להגיש אותה לבית המשפט העליון. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי המבקש, משבחר לבקש שהות מבית המשפט המחוזי, היה צריך להעלות שם התנגדויות כלשהן, בהתאם לעיקרון המשפטי הוותיק לפיו "לא ניתן להחזיק את החבל משני קצותיו". זאת ועוד, השופט ציין כי בית המשפט המחוזי בחן את הבקשה לגופה ודחה אותה, תוך שהוא קובע כי לא ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך מדחיית השהייה. שופט בית המשפט העליון הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי המבקש אינו מנוע מלבקש חופשה כדי לערער על דחיית השהייה על ידי בית המשפט המחוזי. ההחלטה ניתנה היום, 15 במרץ 2022.