ה"פ 30256-06-16

תקציר

פרשת פאי סיאם לינקולן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל/חטיבת הבעלות וההון, נסובה סביב בקשתה של פאי סיאם להעביר את הבעלות בחלקות מסוימות בתל אביב על שמן. הקרקע המדוברת, המשמשת כיום לצורכי תעסוקה, מוחכרת על ידי חברת התקשורת הישראלית בזק. פאי סיאם טוענים כי הם זכאים לרכוש את זכויות הבעלות כחוכרים, תוך הסתמכות על סעיף 4ז לחוק רשות מקרקעי ישראל והחלטת מועצה מס' 1370. אלא שרשות מקרקעי ישראל מסרבת להעביר את הבעלות, בטענה כי חוזה החכירה בין בזק לרמ"י, העומד בבסיס טענת פאי סיאם, אינו חוזה חכירה מהוון כהגדרתו בחוק. לטענת רמ"י, בחוזה מצוין במפורש כי לא שולם תשלום עבור חתימת החוזה, המהווה תנאי מוקדם להעברת זכויות הבעלות. בית המשפט מסכים עם פרשנותה של רמ"י לחוק ולחוזה, ומציין כי חוזה החכירה הוא מקרה מיוחד שאינו מקיים את התנאים להעברת בעלות. השופטת מבקרת את שני הצדדים על כך שלא התמקדו בחוזה השכירות הספציפי ובהשלכותיו, ובמקום זאת העלו טענות עובדתיות לא רלוונטיות והחמיצו את נקודת המחלוקת המשפטית. כתוצאה מכך, בית המשפט דוחה את בקשתה של פאי סיאם להעברת בעלות מבלי להורות על הוצאות, ומדגיש כי מחוזה החכירה עולה בבירור כי דמי ההיוון לא שולמו, וזו דרישת יסוד להעברת בעלות לפי סעיף 4ז לחוק רשות מקרקעי ישראל.