רת"ק 68216-01-26

תקציר

בסדר, הנה ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, ומתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין רת"ק 68216-01-26 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' לויזון ואח'** **מבוא:** פסק הדין דנן עוסק בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, אשר ניתן בעקבות תביעה כספית בסך 37,000 ₪ בגין הפרת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 ("חוק שירותי תעופה"). ליבת המחלוקת נעוצה בביטול טיסתם של המשיבים (התובעים) על ידי המבקשת (ארקיע) בשל מבצע "עמוד ענן", והטענה כי ארקיע לא סיפקה להם שירותי סיוע כנדרש בחוק. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת אביגיל כהן) קיבל את בקשת רשות הערעור, ביטל את פסק הדין של בית משפט קמא והחזיר את התיק לדיון מחודש, תוך התמקדות בהיבט של הודעה לצד שלישי. **העקרונות המשפטיים והחידושים העולים מפסק הדין:** 1. **היקף ההתערבות של בית המשפט המחוזי בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות:** * **עיקרון:** בית המשפט המחוזי מתערב בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים. התערבות זו אינה מוגבלת לשאלות עקרוניות בלבד, אלא יכולה להתבצע גם במקרים של טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי, ביישום הדין, או כאשר נפגעו כללי הצדק הטבעי. * **רציונל:** תכלית בית משפט לתביעות קטנות היא להוות הליך מהיר, יעיל וזול. הרחבת היקף הביקורת השיפוטית עלולה לפגוע בתכלית זו. עם זאת, שופט הערעור מדגיש את הצורך במקרים קיצוניים להגנה על עקרונות בסיסיים של צדק משפטי. (סעיף 10 לפסק הדין, המפנה לרע"א 2816/17 ורע"א 2983/17). 2. **ההתמודדות עם הודעה לצד שלישי בהליך תביעות קטנות:** * **החידוש המרכזי:** עיקר פסק הדין מתמקד בכך שבית משפט קמא נתן פסק דין מבלי להכריע בהודעת צד שלישי שהגישה ארקיע נגד המדינה. השופטת כהן קובעת כי אי-הכרעה זו מהווה פגם מהותי המצדיק את ביטול פסק הדין והחזרת התיק. * **ההסדר הנורמטיבי:** תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט, וכן תקנה 5(ו) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, מסדירות את זכותו של נתבע להגיש הודעה לצד שלישי. * **תכליות ההודעה לצד שלישי:** בית המשפט העליון (בעניין שבירו, רע"א 13698-10-24) פירט את תכליותיה: * מניעת קביעות משפטיות סותרות. * חיסכון במשאבים שיפוטיים ובמשאבים של בעלי הדין. * הקטנת החשיפה לנתבע בתקופת הביניים. * **היבטים נוספים של ההודעה לצד שלישי:** * הודעת צד שלישי היא למעשה "תביעה על תנאי" המאפשרת לנתבע להתחלק באחריות או לקשור את הצד השלישי להכרעות בתביעה הראשונה. * לצד השלישי יש זכות להתגונן, להגיש כתב הגנה, לחקור עדים ולסייע לנתבע, משום שאינטרס שלו שמפלת התובע בתביעתו (כדי שלא יחוב בשיפוי או בהשתתפות כלפי הנתבע). (סעיפים 11, 16, 17, 21, 23 לפסק הדין, המפנים לרע"א 4962/19 ורע"א 5635/13). * **הפגם בפסק הדין קמא:** אי-הכרעה בהודעת הצד שלישי, למרות שהוגשה והועלתה מספר פעמים בדיון, שללה מארקיע את זכותה למצות את טענותיה נגד המדינה, דבר העלול לגרום לעיוות דין. (סעיף 11 לפסק הדין). 3. **החלת חוק שירותי תעופה במצבי חירום ביטחוני:** * **השאלה העקרונית:** האם חובת הפיצוי והסיוע הקבועה בחוק שירותי תעופה חלה גם במצבי חירום ביטחוני חריגים (כגון מבצע "עמוד ענן"), או שמא נסיבות כאלה עשויות להצדיק הקלות או פטור, מכוח דיני הסיכול או חריגים אחרים. * **עמדת בית המשפט קמא (כפי שמשתקפת בטיעוני ארקיע ובפסק הדין):** בית משפט קמא קבע כי החובה לספק שירותי סיוע והשבתם קיימת גם במצבי חירום ביטחוני, וכי ארקיע חויבה בתשלום בגין שירותי סיוע בלבד (18,366 ₪). זאת, תוך דחיית טענת התובעים כי לא הוצעה להם טיסה חלופית, בשל הנסיבות הביטחוניות החריגות. (סעיפים 5 ו-7(ב) לפסק הדין). * **עמדת ארקיע (המערערת):** ארקיע טענה כי נסיבות הביטול היו מחוץ לשליטתה (דיני סיכול, סעיף 6 לפקודת הנזיקין) ולא היה באפשרותה לספק טיסה חלופית או שירותי סיוע לפרק זמן ממושך. היא גם טענה כי לא היה מקום לחייבה בתשלום בגין שירותי סיוע, מאחר שהמצב הביטחוני מנע זאת, ובפרט לא למשך 10 ימים, המהווה נטל בלתי מידתי. (סעיפים 3 ו-7(ב) לפסק הדין). * **עמדת המשיבים (התובעים):** חוק שירותי תעופה חל גם במלחמה, אלא אם כן יש צו מקל מפורש. ארקיע לא יכולה לנצל את המצב הביטחוני כדי להתנער מחובותיה. (סעיף 8 לפסק הדין). * **החלטת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי לא הכריע לגופו של עניין בשאלה זו, אלא קבע כי יש צורך בהשלמת הדיון עקב הפגם בהתייחסות להודעה לצד שלישי. משכך, הוא לא נדרש ליתר טענות ארקיע (סעיף 11 לפסק הדין). 4. **דחיית בקשת עיכוב הליכים:** * **הטענה:** ארקיע ביקשה לעכב את ההליכים בשל הליך תלוי ועומד בבג"צ ובתביעה ייצוגית. * **החלטת בית משפט קמא:** בית משפט קמא דחה את הבקשה, בנימוק שהליך תביעות קטנות נועד להיות מהיר ויעיל, ועיכובו עד להכרעה בהליכים אחרים עלול לסכל תכלית זו ולגרום לתובעים להמתין זמן רב. כמו כן, צוין כי הבקשה הועלתה באיחור. (סעיף 5 לפסק הדין). * **החלטת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי תומך בהחלטה זו, אך אין זו הסיבה המרכזית לביטול פסק הדין (סעיף 11 לפסק הדין). 5. **היבטים דיוניים נוספים:** * **הודעת צד שלישי שלא התייצבה:** העובדה שהמדינה (הצד השלישי) לא התייצבה לדיון בבית משפט קמא, ולא הגישה כתב הגנה, היא בעלת משמעות. בית המשפט המחוזי קובע כי גם במצב זה, היה על בית משפט קמא להכריע בהודעת הצד השלישי. (סעיף 11 לפסק הדין). * **טענת ארקיע לנזק בלתי מידתי:** ארקיע טענה כי חיוב בגין שירותי סיוע למשך 10 ימים יוצר נטל בלתי מידתי. (סעיף 7(ב) לפסק הדין). בית המשפט המחוזי לא נדרש לטענה זו לגופו של עניין. **סיכום והשלכות:** פסק הדין מדגיש את חשיבות ההליך הדיוני התקין, ובפרט את ההכרעה השיפוטית בכל ההליכים הקשורים לתובענה המקורית. אי-הכרעה בהודעה לצד שלישי, שהיא הליך נלווה להליך העיקרי, מהווה פגם מהותי המצדיק ביטול פסק דין והחזרת התיק לדיון משלים. הדבר נובע מהתכליות של ההודעה לצד שלישי – מניעת החלטות סותרות, חיסכון במשאבים, והבטחת זכויות דיוניות של כל הצדדים המעורבים. מעבר לכך, פסק הדין מעלה באופן עקיף (בטיעוני הצדדים) את השאלה המורכבת של היקף החובות של חברות תעופה במצבי חירום ביטחוני, וכיצד יש לאזן בין זכויות הצרכנים לבין המציאות התפעולית והכלכלית בתקופות כאלה. אולם, בית המשפט המחוזי לא נדרש להכריע בסוגיה זו לגופה. ההחזרה לבית משפט קמא מאפשרת לו להשלים את ההליך באופן תקין, תוך דיון והכרעה בהודעה לצד שלישי, ולתת פסק דין חדש ומנומק.