ע"פ 150/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור שניתן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים בתיק של ניסיון רצח ממניע טרור לכאורה. המערער, שהיה קטין בעת האירוע, הורשע בעבירות הנוגעות לביצוע פיגוע טרור, דהיינו, כי הצטיידו בסכין בקוטר 30 ס"מ וניסו לדקור שוטר מג"ב מספר רב של פעמים בפלג גופו העליון. התקיפה סוכלה, והמערער נעצר והורשע מאוחר יותר. פסק הדין של בית המשפט המחוזי כלל עונש של 10 שנות מאסר, מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסך 170 אלף שקל לקורבנות. הן על גזר הדין והן על גזר הדין הוגש ערעור בעילות שונות, לרבות ערעור על יסוד הכוונה להרוג ובקשות לפיצויים מופחתים ושיקולי ענישה בשל מעמדו הקטין של המערער ותסקיר מבחן חיובי. בדחותו את הערעור לא מצא בית המשפט כל הצדקה לטענות שהוצגו. נקבע כי כוונת המערער להרוג את השוטר אכן הייתה קיימת, נוכח אופייה המתוכנן מראש של התקיפה וחומרת התקיפה. גם גזר הדין נמצא סביר, בדומה למקרים קודמים, ובית המשפט בחר שלא להתערב. זאת ועוד, נפגעי התקיפה לא צורפו כמשיבים בערעור, וזו הייתה הצדקה נוספת לדחות את טענות המערער בדבר הפיצויים. משכך, נדחה הערעור, בשני חלקיו, תוך שהוא מחזק את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים.