ת"צ 26968-01-11

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית כפר סבא ("המשיב") ביום 16.1.2011. המשיבה הגישה ביום 4.5.2011 הודעה על הפסקת הגבייה לפי סעיף 9(ב) לחוק התובענות הייצוגיות, בטענה כי הפסיקה את הגבייה שלגביה הוגשה בקשת האישור. עם זאת, טען המבקש כי ההודעה הוגשה מעבר למועד 90 הימים הקבוע בחוק וכי המשיב לא התייחס לסיבות לעיכוב. המשיב, מצדו, טען כי יש לספור את תקופת 90 הימים מיום השירות וכי יש להחריג את פגרת הפסח מהחישוב, ולהפוך את הודעת הפיטורין למועד. לחילופין, היא ביקשה הארכת מועד בשל טעות או תום לב. בית המשפט קבע, כי מלשונו הברורה של סעיף 9(א) לחוק התובענות הייצוגיות עולה כי תקופת 90 הימים מתחילה במועד הגשת הבקשה לאישור, ופרשנותו של המשיב אינה נכונה. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי תקנות סדר הדין האזרחי בדבר ימי הפסקה אינן חלות על הוראת הדין המהותית שבסעיף 9. בית המשפט דחה גם את טענתו החלופית של המשיב להארכת מועד, שכן טענת הטעות ותום הלב לא נתמכה די הצורך בראיות. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הודעת הפיטורים הוגשה שלא במועד וכי לא היו טעמים מיוחדים להארכת המועד. כתוצאה מכך, בית המשפט לא אישר את ההודעה על הפסקת הגבייה. השופטת לא פסקה באשר להסתפקות בהודעה או בטענות הצדדים בנוגע לגמול ושכר טרחה, ובמקום זאת הורתה לבאי כוח הצדדים להגיש מועדים מוסכמים לדיון בנובמבר או בדצמבר 2011. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 3.8.2011.