בג"צ 1512/98

תקציר

העותרים, שאזרחותם הישראלית נשללה על ידי שר הפנים, עתרו לביטול ההחלטה. לאחר שהמשרד הודיע לבית המשפט כי העותרים נרשמו כאזרחים ישראלים בשנת 1999, נדחתה העתירה. בית המשפט העליון דחה את בקשת העותרים להוצאות, בקובעו כי אף שהעותרים לא קיבלו את מלוא הסעד שביקשו, ניתן הסעד העיקרי – אזרחות ישראלית. בית המשפט קבע כי פעולתם של העותרים מוצדקת מאחר שפניותיהם הקודמות למשרד הפנים לא צלחו, והסעד שהושג הוא תוצאה ישירה של העתירה. עם זאת, בית המשפט פסק לעותרים סכום הוצאות מופחת בשל נסיבות מסוימות. בכלל זה, נוספו 12 עותרים במסגרת ההליך והזמן הדרוש למשרד לערוך בירורים עובדתיים. בית המשפט הורה למשיבים לשלם לעותרים 15,000 ש"ח, כולל מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה.