דמ"ר 41031-01-11

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע בגין הפרשי שכר, ובפרט בגין חלקה של המדינה בגמלה שלו עבור החודשים ספטמבר עד דצמבר 2004, אשר לטענתו לא שולמו לו. הנתבע העביר את הסכומים האמורים לתובע בספטמבר 2006, אך התובע טען כי קיבל אותם רק למעלה מעשר שנים מאוחר יותר, בשנת 2016. תחילה התייחס השופט לשאלה האם התביעה לפיצוייה של הלנה נדחית על פי חוק, בהתחשב בכך שהיא הוגשה למעלה מתשע שנים לאחר האירועים המדוברים. השופט קבע כי הזכות לפיצוייה של הלנה אכן פקעה; החוק הרלוונטי קובע תקופת התיישנות של שנה לתביעות מסוג זה, ותביעת התובע הוגשה למעלה מתשע שנים לאחר אי תשלום השכר עליו התבססה. לאחר מכן, השופט שקל אם מי מהצדדים צריך לשאת בהוצאות המשפט של הצד השני. השופט ציין כי התובע הוא "תובע סדרתי" אשר הגיש תביעות רבות נגד הנתבע, חלקן התנהלו בבתי משפט שונים. השופטת ציינה כי תביעת התובע התעכבה ולא ברורה, גרמה נזק ראייתי לנתבע, והיוותה ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. לכן, למרות הסכמת הנתבע לשלם את מלוא סכום התביעה, קבעה השופטת כי על כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 30.3.2017.