ת"א 31114-11-24

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בראשון לציון, בפני כבוד השופט רפי ארניה, דן בשתי בקשות שהוגשו על ידי הצדדים. **1. בקשת התובעת למתן צו תיקון והכחשה לפי סעיף 10 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965:** * **עיקר הטענות:** התובעת, "אחים ואחיות לנשק - למען הדמוקרטיה", טענה כי הנתבעים פרסמו פרסומים שהכילו תיאוריה לפיה אחד ממייסדי התובעת (קצין במילואים) סייע לנאשם בפרשת ריגול, למרות שלתובעת אין כל קשר לנאשם או לפרשה. לטענת התובעת, פרסומים אלו הוציאו את דיבתה, הציגו אותה כמי שמעורבת בעבירת ריגול, חותרת תחת יסודות המדינה, ונועדו להסית ולהשניא אותה על הציבור. התובעת טענה כי לאחר ששלחה מכתב התראה, הנתבעים תיקנו את אחד הפרסומים (הרביעי) ומחקו את הקטע המייחס למייסד התובעת מעורבות בפרשת הריגול. לטענתה, תיקון זה מהווה הודאה בפרסום לשון הרע, ועל כן היא זכאית לצו תיקון והכחשה לפי סעיף 10 לחוק. * **עמדת הנתבעים:** הנתבעים טענו כי יש לדחות את הבקשה. לטענתם, הם מעולם לא הודו בפרסום לשון הרע, וכי הפרסום הרביעי תוקן מיד עם קבלת ההתראה. כמו כן, לטענתם עומדות להם הגנות שונות לפי החוק. * **החלטת בית המשפט – ניתוח משפטי:** בית המשפט דחה את בקשת התובעת. ניתוח ההחלטה חושף מספר עקרונות משפטיים והבחנות חשובות: * **פרשנות סעיף 10 לחוק:** בית המשפט קבע כי מונח "הודה" בסעיף 10 לחוק פירושו "הודיה שלמה ומלאה של הנתבע, ולא כזו שעשויה להילמד מהנסיבות". לשיטתו, אין די בהודאה חלקית או משתמעת. * **משמעות "לשון הרע" לצורך סעיף 10:** בית המשפט פירש את הביטוי "לשון הרע" בסעיף 10 לחוק באופן מרחיב, כך שהוא אינו מתייחס רק לכך שהפרסום עצמו עולה כדי לשון הרע לפי סעיף 1 לחוק, אלא גם לעדר הגנות. לדידו, על מנת שבית המשפט ייתן צו ביניים לפי סעיף זה, נדרשת הודאה של הנתבע לא רק שהפרסום הוא לשון הרע, אלא גם שהוא **אין לו הגנות** מפני התביעה. הסיבה לכך היא שסעד התיקון או ההכחשה יכול להתקיים רק כאשר שאלת האחריות לפרסום אינה שנויה במחלוקת. אם עומדת לנתבע הגנה, אין הצדקה לחייבו לפרסם תיקון או הכחשה. * **סעד ביניים מול סעד עיקרי:** בית המשפט הדגיש כי סעיף 10 לחוק הוא סעד ביניים, הנשען על סעד עיקרי הקבוע בסעיף 9(א)(2) לחוק, אשר יינתן רק לאחר בירור המשפט כולו, כולל שאלת ההגנות. לא ייתכן שסעד ביניים יהיה רחב מהסעד העיקרי. * **פסיקה רלוונטית:** בית המשפט הפנה לפסק דין ברע"א 8721/21 מכללת באקה נ' המועצה להשכלה גבוהה, שבו נקבע כי הוראת חוק זו מהווה אינדיקציה ברורה לכך שבתובענות לשון הרע, ככלל, אין מקום לצווי-עשה זמניים. * **יישום למקרה:** במקרה זה, בית המשפט קבע כי הנתבעים לא הודו באופן מפורש כי הפרסום מהווה לשון הרע כלפי התובעת (ואם בכלל, אז רק כלפי הקצין), וכי הם טענו במפורש כי עומדות להם הגנות. שאלות אלה, כך נקבע, הן שאלות עובדה ומשפט הדורשות בירור, ולכן אין מקום להיעתר לבקשה. **2. בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים (מכתבי התראה לצד ג'):** * **עיקר הטענות:** הנתבעים ביקשו לגלות את כל מכתבי ההתראה ששלחה התובעת לצדדים שלישיים (שנגדם לא התנהל הליך משפטי) בנוגע לפרשה הנדונה. טענת הנתבעים היא כי התובעת פתחה הליכים משפטיים רבים בנושא, באופן המצביע על תביעת השתקה (SLAPP), בהתאם להלכת רע"א 1954/24 וקנין נ' קיבוץ ניר דוד. * **הסכמה שהושגה והחלטת בית המשפט:** * **הרקע להסכמה:** בית המשפט ציין כי במסגרת קדם המשפט, ובהמלצתו, הגיעו הצדדים להסכמה: התובעת תמסור לנתבעים את מספרי ההליכים המשפטיים שפתחה נגד צדדי ג' ואת פרטי בתי המשפט, תוך שמירת זכות הנתבעים לעיון בתיקים. ההמלצה ניתנה משום שטענת ההשתקה רלוונטית להגנת הנתבעים, במיוחד כלפי נתבעים 2-5 (עיתונאים ואנשים פרטיים). * **החלטה לגבי מכתבי ההתראה:** בית המשפט קיבל את בקשת הנתבעים באופן חלקי, והורה לתובעת למסור לנתבעים עותקים ממכתבי ההתראה ששלחה לצדדי ג' (שנגדם לא הוגשו תביעות), תוך השחרת שמם ופרטיהם המזהים של הנמענים. ההוראה ניתנה עד לתאריך 17.12.2025, ויצורף תצהיר המאשר כי אלו כל המכתבים שנשלחו. * **נימוקי בית המשפט:** בית המשפט הסביר כי לצורך הוכחת טענת ההשתקה, יש חשיבות לכמות מכתבי ההתראה, ולא לתוכנם. לכן, מוצדק לאפשר לנתבעים לקבל את המידע המבוקש, תוך שמירה על פרטיות הנמענים. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו מביע כל עמדה לגופו של עניין בטענת ההשתקה, שכן בירורה יתקיים במסגרת המשפט עצמו. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **פרשנות תכליתית של סעיף 10 לחוק איסור לשון הרע:** בית המשפט מדגים פרשנות תכליתית ומחמירה של סעיף 10. ההבחנה בין "הודאה" כהודאה מלאה להודאה משתמעת, והדרישה שההודאה תכלול גם את היעדר ההגנות, נועדה למנוע שימוש לרעה בסעד ביניים זה. * **הגבלת סעדים זמניים בתביעות לשון הרע:** החלטה זו, תוך הישענות על פסיקה קיימת, מחזקת את הגישה כי אין להקל ראש במתן צווי-עשה זמניים בתביעות לשון הרע, שכן הדבר עלול לפגוע בחופש הביטוי ובפעילות עיתונאית, ולהוות "הנחת המבוקש" לפני בירור משפטי מלא. * **הכרה בטענת תביעת השתקה (SLAPP) כטענת הגנה רלוונטית:** בית המשפט מזהה את טענת ההשתקה כטענת הגנה לגיטימית ורלוונטית, ובפרט כלפי עיתונאים ואנשים פרטיים (כנתבעים 2-5). ההחלטה לאפשר גילוי מסמכים לצורך הוכחת טענה זו מדגימה את נכונות בית המשפט להכיר באפשרות של שימוש לרעה בהליכים משפטיים. * **איזון בין זכות הגישה למידע לזכות לפרטיות:** בהחלטה לגבי גילוי מכתבי ההתראה, בית המשפט מוצא איזון ראוי בין הצורך של הנתבעים לקבל מידע חיוני להגנתם, לבין הצורך להגן על פרטיותם של נמעני המכתבים, באמצעות השחרת פרטיהם. לסיכום, פסק הדין מחדד את היקף תחולתו של סעיף 10 לחוק איסור לשון הרע, מגביל את השימוש בסעדים זמניים בתביעות אלו, ומכיר בחשיבותה של טענת תביעת השתקה כאסטרטגיית הגנה.