חדל"פ 58377-12-24

תקציר

פסק דין זה עניינו בערעור על צו שיקום כלכלי. ערכאת הערעור מסכימה עם בית משפט קמא במרבית הנקודות, וקובעת כי לא נפלה טעות בקביעת כושר ההשתכרות של המערער ובתשלומים החודשיים לקרן הפנסיה שלו. עם זאת, בית המשפט מחליט לקצר את משך צו השיקום מ-60 ל-50 חודשים, תוך שהוא מציין את היעדר הסכמתו של המערער ואת שיקול דעתו של בית משפט קמא בקביעת סכום ההתגלמות כעילה לביטול פסק הדין בדבר התגלמות זכויותיו של המערער בנכסיו. במקום זאת, בית המשפט מורה על מימוש הנכס. כמו כן, בית המשפט קובע כי תביעת החוב של בנק לאומי, המובטחת בשעבוד על המחפרון של המערערת, תוחרג מההליך עד לתקרת סכום הבטוחה. כתוצאה מכך, הסכום הכולל שיש לשלם על פי צו השיקום הכלכלי מופחת ב-200,000 ₪, והתשלומים החודשיים נקבעים על 4,000 ₪ לתקופה של 50 חודשים. בית המשפט מורה גם להעביר את הבטוחות שהופקדו לקרן הפנסיה על חשבון תוכנית השיקום. כל צד אחראי לשכר הטרחה שלו.