בש"פ 4352/21
החלטה עליון
תקציר
בפני המערער עמדו שלוש חזקות מסוכנות מתוך חמש כאמור בחוק המעצרים. השופטת הבהירה כי כאשר כתב אישום נגד נאשם בגיר מחוזק בראיות לכאורה, השאלה אינה צריכה להיות מדוע לא ניתן לעצור את הנאשם, אלא מדוע לא. משכך, נטל ההוכחה נופל על הנאשם להצדיק את שחרורו. במקרה דנן, אין טעמים מיוחדים לשחרר את המערער או להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני. השאלה המרכזית היא האם חלה שחיקה כלשהי בראיות לכאורה התומכות בכתב האישום. השופט מוצא כי קיימות ראיות מספיקות, לרבות עדויות עדים ודוחות פורנזיים, המצביעות על כך שהמערער ירה בקורבן פעמיים בעורפו לאור יום. ראיה זו סותרת את טענת המערער להגנה עצמית ולמאבק. השופט מגיע למסקנה כי כתב האישום נתמך בראיות לכאורה, ולא חלה הידרדרות בעוצמתו. לפיכך, הערעור נדחה, ויש לעצור את המערער במאסר עד תום המשפט.
חקיקה מקושרת
בש"פ 4352/21 פירדובסקי חוסיינוב נ' מדינת ישראל, עליון (6.7.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.