ת"פ 68828-02-23

תקציר

חברה פרטית, הנתבעת, הורשעה בעבירה על חוק עובדים זרים. בביקורת שנערכה בשנת 2019 נמצא כי החברה העסיקה ארבעה עובדים זרים, שלושה מהם "מסתננים" כהגדרתם בחוק הישראלי. החברה לא עמדה במספר חובות העסקה כלפי עובדים אלה. ראשית, החברה לא הפקידה את חלקו של המעסיק בכספי העובדים בחשבונות הנדרשים במשך שמונה חודשים. שנית, החברה לא סיפקה ביטוח רפואי לעובדים אלה, כאשר תקופות אי הכיסוי נעו בין חודש ליותר משנתיים. החברה הורשעה בעבירות אלו ועמדה בתחילה בפני קנס פוטנציאלי של עד 130,000 ₪ בגין עבירת אי הפקדה ו-30,000 ₪ בגין עבירת הביטוח. בית המשפט החליט לראות בעבירות אי הפקדה אירוע אחד המכסה שלושה עובדים ושמונה חודשים, כדי להימנע מכפלה טכנית של האישומים. הקנס בגין עבירות אלו נקבע על 20 אלף שקל, בהתחשב בתיקון מהיר של הנושא על ידי החברה ובהיעדר עבר פלילי. בגין עבירת הביטוח נקנסה החברה ב-21 אלף שקל, עם קנסות מופחתים בגין הסדרה מהירה של הנושא ואורכי אי הכיסוי המשתנים. סך הקנס, בסך 41 אלף שקל, נפרס על פני 50 תשלומים חודשיים שווים לבקשת החברה, בשל מצבה הכלכלי המורכב. כמו כן נדרשה החברה להתחייב להימנע מעבירות נוספות במשך שלוש שנים, ופסק הדין כלל הוראות כלליות סטנדרטיות לגבי אמצעי התשלום והמועדים. הצדדים עודכנו על פסק הדין באמצעות טריי נט, ולחברה ניתנה זכות ערעור על ההחלטה.