ת"א 214/05

תקציר

התובעים הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי, בה ביקשו להירשם כבעלים של נכס מקרקעין בשטח של 6,000 מ"ר. הטענה נבעה מהסכם חליפין שנחתם בשנת 1972 בין התובעים לבין הנתבעים (מדינת ישראל, קק"ל ומינהל מקרקעי ישראל). ההסכם היה שהתובעים ימכרו את זכויותיהם בחלקת קרקע אחרת ובתמורה יקבלו בעלות על מגרש בשטח של 6,000 מ"ר. עם זאת, חילופי הדברים מעולם לא התקיימו. כעת מבקשים התובעים לאכוף את ההסכם. בית המשפט קבע כי הטענה אינה תקפה. ראשית, התביעה נגד קק"ל נדחית מחמת התיישנות, שכן הוגשה 33 שנים לאחר חתימת ההסכם. עוד קבע בית המשפט כי התביעה נגד מדינת ישראל ומינהל מקרקעי ישראל אינה תקפה, שכן ההסכם מעולם לא בוצע משום שהתובעים לא עמדו בהתחייבויותיהם. חלקת הקרקע שהיו אמורים להחליף לא נרשמה על שמם ובינתיים הועברה לבעלות צדדים שלישיים. לפיכך, בית המשפט קבע כי ההסכם אינו ישים ודחה את התביעה לגופה, תוך שהוא מורה לתובעים לשלם 7,500 ₪ + מע"מ הוצאות משפט ושכר טרחה.