ת"פ 40206/05

תקציר

הנאשם ביקש לפסול את קבילות המיילים שנתפסו במחשביהם ולא נקראו על ידי הנמענים, בטענה כי המיילים הושגו באמצעות האזנות סתר ואינם קבילים כראיה. לטענתם, המיילים היוו שיחה שהסתיימה רק לאחר שנקראו על ידי הנמען, וכי יש לראות בתפיסתם עבירה על חוק האזנות סתר. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, וקבע כי המיילים אינם כפופים לחוק האזנות הסתר אך ניתן לסווגם כחיפוש במחשב. הרציונל של השופטת התבסס על ההבחנה בין אחסון זמני בעת העברת דואר אלקטרוני לבין אחסון קבוע עם הגעתו למחשב של הנמען. הודעות דוא"ל שאוחסנו באופן זמני בשרת של ספק נחשבו לחלק מתהליך המעבר ולכן כפופות לחוקי האזנות סתר. לעומת זאת, הודעות דוא"ל הגיעו ליעדן הסופי עם אחסונן במחשב של הנמען, ובכך הסתיים תהליך התקשורת. השופט הדגיש כי הגורם הקובע היה הגעת המייל למחשב היעד, והבדיל אותו מאחסון בשרת צד שלישי. זאת ועוד, כוונת המחוקק, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 23א(ג) לפקודת סדר הדין הפלילי, תמכה בפרשנות זו, ואפשרה לחוקרים לתפוס הודעות דוא"ל בזמן אמת במהלך חיפוש משפטי. פסק הדין התייחס גם להיבטים טכנולוגיים, וציין כי הכללת מיילים שלא נקראו בהגדרת האזנות סתר תוביל לתוצאות אבסורדיות. לפיכך, קבע בית המשפט כי תפיסת מיילים שלא נקראו במחשבו של הנמען מהווה חיפוש במחשב, וחוק האזנת סתר לא חל במקרה זה, מה שהופך את הראיות לקבילות.