ת"צ 30858-10-20

תקציר

המקרה הוא על קבוצת נהגי מוניות שהתקשרו בחוזה עם חברה בשם Gett. הנהגים טענו כי גט לא שילמה להם את מלוא הסכום ששילמו הנוסעים עבור נסיעות עסקים ומשלוחים, דבר המהווה הפרה של החוזה. נהגי המוניות הגישו תביעה ייצוגית נגד גט, בטענה כי החברה הפרה את ההסכם ביניהם, פעלה בחוסר תום לב והתעשרה שלא כדין. עוד טענו הנהגים לרשלנות מצד גט בכך שלא מסרה להם מידע ברור ומדויק על הפיצוי שיקבלו. גט, לעומת זאת, טענה כי החוזה ציין בבירור את אמצעי התשלום השונים וכי הנהגים היו מודעים היטב למבנה הפיצוי. בית המשפט בחן את החוזה וקבע כי קיימת אפשרות סבירה שפרשנות הנהגים להסכם תתקבל. נמצא כי ההסכם, שנוסח על ידי Gett, קשר בין השירותים הניתנים לנהגים לבין התמורה שיקבלו עבור שירותי ההסעה שיספקו לנוסעים. עוד ציין בית המשפט כי גט לא הביאה ראיות לכך שיידעה את הנהגים על ההפרש בפיצוי בגין נסיעות עסקים ונסיעות פרטיות. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת גט כי הנהגים אינם לקוחות אלא קבלנים עצמאיים, והדגיש כי מערכת היחסים בין גט לנהגים נופלת בגדר תביעה ייצוגית כהגדרתה בחוק. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת נהגי המוניות ואישר את בקשתם לתביעה ייצוגית. היא הורתה לגט לשלם את הוצאות המבקשים ושכר טרחת עורכי הדין וקבעה דיון קדם משפט לנובמבר 2022.