ת"א 2836/03

תקציר

התובע הגיש תביעה כספית כנגד שני נתבעים, אך ההליכים נגד הנתבע מס' 1 עוכבו עקב פשיטת הרגל שלו. התיק נגד הנתבע מס' 2 נמשך, וניתן פסק דין הדוחה את התביעה בעניינו. התובע ערער, והתיק הוחזר לשופט המקורי להכרעה בשאלת אחריותו של הנתבע מס' 2 כערב לחובו של הנתבע מס' 1. קודם לכן דחתה השופטת את התביעה נגד הנתבע מס' 2 מבלי לדון בשאלת הערבות, שכן לא הוכח כי הנתבע מס' 1 חייב כספים לתובע. עם זאת, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, השופט יבחן כעת את סוגיית הערבות. התובע טוען כי הנתבע מס' 2 ערב אישית לחובותיו של הנתבע מס' 1, והדבר נתמך בראיות תיעודיות ובהודאת הנתבע עצמו. עם זאת, השופט מציין כי הגדרת "נושה" בחוק הערבות מחייבת את התובע להעמיד הלוואות במהלך העסקים הרגיל. הנתבעים אמנם טוענים כי התובע אכן מספק הלוואות כאלה, אך עדויותיהם לא היו משכנעות. השופט קובע כי הנתבעים לא הוכיחו את מעמדו של התובע כ"נושה" על פי החוק. לפיכך, הנתבעת מס' 2 אינה זכאית להגנות החוק, לרבות ההוראה המתייחסת לסכומים בלתי נקובים בחוזי ערבות. לפיכך, אם יימצא כי הנתבע מס' 1 חב חוב כלשהו לתובע, הנתבע מס' 2 יהיה חייב על פי ערבותו. השופט פוסק לטובת התובע וקובע כי הנתבע מס' 2 אכן חב כערב לחובות שלא שולמו של הנתבע מס' 1.