עת"מ 23465-05-13

תקציר

המחלוקת היא על ייעוד הקרקע להקמת פארק השרון. העותרים, בעלי הקרקע הנדונה, מעוניינים בקרקע המיועדת ל"תיירות ונופש" ואילו הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (המשיבה מס' 2) החליטה לתת תוקף לתכנית חד/2020, המייעדת את הקרקע כ"גן לאומי". העותרים טוענים כי החלטת המשיבה מס' 2 אינה חוקית, שכן היא סותרת החלטת ממשלה מחייבת, מסתמכת על מידע מטעה ואינה סבירה. הם גם מתנגדים להשתתפותו של סגן מתכנן המחוז בישיבות הרלוונטיות, בטענה שהדבר יצר ניגוד עניינים. בנוסף, הם מבקשים רשות ערעור על החלטת הוועדה בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה (המשיבה מס' 1). המשיבים טוענים כי ההחלטה סבירה וחוקית, ואל לו לבית המשפט להתערב בהחלטה תכנונית ברורה. השופט מסכים עם המשיבים ומגיע למסקנה כי החלטת המשיב 2 סבירה ומקצועית, ואינה סותרת החלטות ממשלה כלשהן. יתר על כן, השופט סבור כי נוכחותו של סגן מתכנן המחוז, אף שהיא מוטלת בספק, אינה מצדיקה את ביטול ההחלטה. לפיכך העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשלם הוצאות למשיבים.