עת"מ 1234/08

תקציר

העותר, אזרח סיני, הגיע לישראל בשנת 2005 עם אשרת עבודה לסיעוד. לאחר שהמעסיק האחרון שלה נפטר בשנת 2006, היא עבדה בעבודות מזדמנות בניקיון ולאחר מכן נעצרה על ידי מינהל ההגירה משום שלא הייתה לה אשרה תקפה. למרות שניתנה לה הזדמנות להסדיר את מעמדה, היא לא הצליחה למצוא עבודה בשל קשיי שפה והושמה במעצר. בית המשפט שחרר אותה בערבות כדי להסדיר את הוויזה שלה. בקשתה של העותרת היא להזדמנות נוספת להסדיר את מעמדה, לה מתנגד בא כוח המשיב. השופט פסק לטובת העותרת, קיבל את עתירתה והעניק לה אשרת עבודה לעבודה אצל מעסיקה מעוניינת בכך, הגב' ליפז דורון. החלטה זו התקבלה על יסוד קשייה של העותרת למצוא עבודה, שהותה הקצרה בישראל, הסכום ששילמה כדי להגיע לכאן וטענותיה לניצול. השופט הורה כי אם העסקתה אצל הגב' דורון לא תסתיים, על העותרת לעזוב את ישראל בתוך 30 יום. פסק דין זה נתן לעותרת הזדמנות שנייה נדירה להסדיר את מעמדה, תוך חריגה מהנהלים הרגילים בשל נסיבות חריגות.