ערר 1062/20

תקציר

פסק הדין מאשר את הבקשה להיתר בנייה נוסף למרפסת ניידת בקומה השנייה של בית משותף בירושלים. המרפסת תמוקם בחזית הדרומית של הבניין, ותצא מסלון דירת המבקשים. בבניין מתגוררים שלושה דיירים, והתוכנית בהסכמת הדייר בקומה העליונה. המערערים, המתגוררים בדירת הגן למטה, התנגדו לבקשה, אך התנגדותם נדחתה על ידי הוועדה המקומית והובילה אותם להגיש ערר זה. הוועדה דחתה גם את התנגדותו של שכן אחר, מר נסימיאן, המתגורר בבניין סמוך, והורתה כי מעקה המרפסת יוגבה לגובה של 1.8 מטרים ויהיה עשוי מלבני זכוכית כדי למזער את ההפרעה לראייה. בפסק הדין מוסבר כי התכניות הרלוונטיות לקרקע הן תכנית 4535 משנת 1996 ותכנית מתאר ירושלים (תכנית 62). מאחר שתכנית 4535 אינה מפרטת מרפסות מיטלטלות, הוועדה מפרשת את קווי הבניין של התכנית ומגיעה למסקנה כי הוראות תכנית המתאר חלות על תוספת בנייה בחזית הדרומית. כמו כן, הוספת מרפסת ניידת מותרת על פי תקנות התכנון והבניה. הוועדה מכירה בחשיבות הוספת מרפסות לדירות מגורים ובדרך כלל מאשרת בקשות למרפסות העומדות בתמ"א 62, מתוך ראיה בהן כשיפור איכות החיים ועמידה במצוות הדת. עם זאת, היא גם מכירה בצורך למנוע נזקים אדריכליים ולשמור על המשיכה האסתטית של העיר. במקרה דנן, עומדת למשיבים הזכות להרחיב את דירתם בחזית המזרחית, והמערערים כבר ניצלו אפשרות זו, ולכן יש לאפשר למשיבים לעשות כן בחזית הדרומית. הוועדה מתווכת בין הצדדים וקובעת כי עומק המרפסת צריך להיות 1.5 מטר, ויש למקם אותה רחוק ככל האפשר מיציאת המערערים כדי למקסם את פרטיותם. נדרשת הסכמת הדירה בקומה השלישית לתוכנית הצל המעודכנת. ההחלטה מקבלת את הערר, מפרטת את מפרט המרפסת, ומסירה את הדרישה למעקה המרפסת מכיוון שאינה נחוצה עוד בשל מיקומה החדש של המרפסת. הוועדה מדגישה כי החלטה זו מבוססת על שיקולים תכנוניים ואינה מבטלת כל הסכם חוזי בין הצדדים. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו. על פסק הדין חתומות מזכירת הוועדה, אלה גורדון, ויו"ר ועדת הערר, שרית אריאלי בן שמחון.