עש"מ 1/86

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על הרשעתו בעבירת משמעת של יחזקאל קוקה, יו"ר ועדת עובדי הנדסה ברשות השידור, לפי סעיפים 17(1), 17(2) ו-18 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963. קוקה הורשע על ידי בית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור בכך שהורה לטכנאים שלא לשדר כתבה מסוימת, מה שגרם לאיפול של 5 דקות בשידורי הטלוויזיה. בערעור נטען כי פעולתו של קוקה כיו"ר הוועדה היא מעשה קיבוצי ואין לראות בה עבירת משמעת. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי דיני העבודה אינם מתירים פעולות פרטניות ליצירת סכסוכי עבודה. החוק קובע גבולות ברורים לגבי המותר והאסור, ורק מסגרת העובדים המאורגנים יכולה להחליט כיצד יש לבטא סכסוך. כדי שעובד יהיה פטור מאחריות משמעתית, על העבירה להיות קשורה לסכסוך עבודה שהוכרז כדין ואושר על ידי המבנים הארגוניים הרלוונטיים. במקרה זה, לא הייתה מחלוקת כזו, ומעשיה של קוקה היוו הפרת משמעת. בנוסף, בית הדין הדגיש כי על העובדים למלא את תפקידם המוטל עליהם, ואי הסכמה אינה הופכת אוטומטית לסכסוך עבודה. המצב היה יכול להיות שונה אילו הוכרז סכסוך עבודה באופן רשמי ואי מילוי החובה היה נובע מהחלטה קיבוצית. באשר לאמצעי המשמעת, קיבל בית הדין את עמדת המדינה כי התנהלותה של קוקה הייתה מופרזת ובלתי מוצדקת, והדגיש את חוסר הראויות שבפעולות פרטניות המשבשות את השירותים הציבוריים מבלי למצות דרכי פתרון אחרות. לפיכך נדחו הערעורים הן על ההרשעה והן על גזר הדין.