תא"מ 21697-09-17

תקציר

בית המשפט קובע כי נהג הנתבע הוא האחראי העיקרי לתאונה בין רכבו לבין רכבו של התובע. רכבו של התובע נעצר בצומת ורכבו של הנתבע, שהיה גרר גדול עם נגרר, פגע ברכבו של התובע בעת שניסה לעבור בצומת. בית המשפט מצא את גרסת התובע לאירועים אמינה יותר, שכן טענת הנתבע כי לא הבחין ברכבו של התובע אינה סבירה. גם הנזק הפיזי שנגרם לרכבו של התובע תמך בגרסתו של התובע לאירועים. עם זאת, בית המשפט מצא כי גם נהגה של התובעת אשם חלקית בתאונה, שכן היא סטתה לצומת וייתכן שפעלה בקוצר רוח בניסיון להצטרף לתנועה. בית המשפט העריך את אשמתה התורמת ב-20%. באשר לחבות בין הנתבעים - מבטחת הגרר ומבטחת הנגרר - קבע בית המשפט כי שתי המבטחות אחראיות לפצות את התובעת ביחד ולחוד. הסיבה לכך היא שברגע שהגרר והנגרר מחוברים, הם נחשבים לרכב אחד. כך, במקרים בהם התאונה נגרמת על ידי נהג המפעיל רכב עם נגרר, המבטחים הן של המשאית והן של הנגרר אחראים, ועליהם לפצות את הנפגע יחד. התובעת זכאית להחזר של 13,653 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מהנתבעים, הכולל 80% מתגמולי הביטוח שלה ושכר טרחת שמאי. כמו כן, יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בכל שכר טרחה נוסף ושכר טרחת עורך דין, שישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. זכות הערעור לבית המשפט המחוזי מותרת בתוך 45 יום.