ע"א 909/06

תקציר

הערעור בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו עוסק במחלוקת על מועד רכישתה של דירת מגורים, המהווה גורם מכריע בקביעת שיעור מס שבח בגין מכירתה. המערערת, חברה פרטית, טענה כי הדירה נרכשה בשנת 1957, ואילו מנהל מס הכנסה המשיב טען כי מועד הרכישה היה בשנת 1974. ועדת הערר פסקה מוקדם יותר לטובת רשות המסים, מה שגרם לחברה לערער. בית המשפט דחה את הערר ואישר את החלטת הוועדה. היא לא מצאה כל הצדקה לטענות החברה בנוגע למועד הרכישה, יחסי הנאמנות והחלטות מס קודמות על מכירות דומות. קביעתה של ועדת הערר כי הרכישה התרחשה בשנת 1974 הייתה עובדתית ולא ניתן היה לערער עליה. יתר על כן, החברה לא סיפקה ראיות מספיקות ליחסי נאמנות, ורשות המסים לא הושתקה מלקבוע מועד רכישה אחר. בית המשפט דחה גם את טענת החברה כי השומה העצמית הפכה לסופית, שכן ההצהרה שהוגשה בשנת 1980 אינה יכולה להיחשב כשומה עצמית על פי החוק. לבסוף, החברה לא עמדה בדרישות לדחיית מס בגין נאמנות, שכן הנאמנות לא שוכללה בעת הרכישה, וההארכות שניתנו לא חלו רטרואקטיבית. משכך, הסכים בית המשפט עם החלטת ועדת הערר, והערעור נדחה בתוספת שכר טרחת עורך דין שהוטל על המערער.