סע"ש 3812-06-21

תקציר

התובע, עובד במחלקת הבשר של הנתבעת, הגיש תביעה נגד מעסיקו בטענה לשעות נוספות ללא תשלום, פיצויי פיטורים וזכויות עבודה נוספות. בית המשפט פסק לטובת התובע. ראשית, בית הדין אישר את תקופת העסקתה של התובעת כשנה וחצי שנה, מיוני 2019 ועד דצמבר 2020, במהלכם השתכר התובע שכר שעתי של 34 ₪ ולאחר מכן 35 ₪. טענת התובע כי עבד בימים א'-ה' בין השעות 7:00-21:00 ובימי ו' בין השעות 7:00-16:00 התקבלה על פני התנגדות הנתבע, בשל עדותו העקבית של התובע וחוסר יכולתו של הנתבע לספק ראיות תומכות כלשהן, כגון רישומי שעות או דוחות נוכחות. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת התובע כי שכרו לא שולם במלואו באמצעות תלושי השכר הרשמיים, וכי קיבל תוספת שכר במזומן או בצ'קים נפרדים, או כי שכרו הרגיל פוצל לרכיבים שונים בתלושי השכר. טענות הנתבעת כי שעות עבודתו של התובע היו הזויות וכי שולם לו שכר בהתאם לשעות המפורטות בתלושים, לא נתמכו ונדחו. באשר לנסיבות סיום ההעסקה, בית הדין האמין לגרסתו של התובע לפיה נשלח לביתו על ידי מר שלומיוק במהלך יום עבודה איטי, ולפיכך פוטר התובע ללא הודעה מוקדמת. טענת הנתבע כי התובע התפטר או נעלם לא נתמכה ונדחתה. כתוצאה מכך, פסק בית הדין לתובע פיצויי פיטורים בסך 10,065 ₪ ו-3,610 ₪ בגין היעדר הודעה מוקדמת. כמו כן חויב הנתבע לשלם 6,370 ₪ כפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע, 9,918 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות ו-5,366 ₪ בגין הפרשות מעבר לקרן פנסיה, כנדרש בחוק. בית המשפט פסק לטובת התובע גם ביחס לתביעותיו לפדיון חופשה שנתית, דמי חגים ודמי הבראה, שכן הנתבע לא הביא כל ראיה לתשלום, ופסק לו 5,460 ש"ח, 1,400 ש"ח ו-3,205 ש"ח בהתאמה. בנוסף, בית הדין הורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי יידוע התובע על תנאי העסקתו במסגרת הזמן הנדרשת בחוק, בשפה המובנת לו. הסכום הכולל שנפסק לתובע כלל 46,494 ₪ זכויות עובדים, הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום ההעסקה ועד לתשלום התשלום.