בר"מ 6728/17

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור ולאחר מכן את בקשתם לצו ביניים. המבקש לא הציג ראיות משכנעות לתמיכה בטענתו כי יש צורך בקידוח מכונה של בור ספיגה, ובמקום זאת בחר שלא להגיש את הצעת המחיר הנדרשת. בית המשפט, לאחר שבחן את ההצעות שהגיש המבקש, מצא כי קידוח ידני של שני בורות ספיגה הוא פתרון סביר ומעשי, במיוחד בהתחשב בעלויות הכרוכות בכך. זאת ועוד, טענת המבקש כי קידוח ידני של שני בורות ספיגה יחייב חפירה נרחבת לא נתמכה בראיות כלשהן ולכן נדחתה. בית המשפט שקל את סיכויי ההצלחה בהליך העיקרי ואת מאזן הנוחות, וקבע כי הם אינם לטובת המבקש. בשל כישלונו של המבקש לקבל אישור בכתב להתחבר לתשתית הביוב הציבורית, סיכויי הצלחתו לא נחשבו גבוהים. גם מאזן הנוחות לא נטה לטובת המבקש, שכן הנזק שנגרם כתוצאה מחיבור למערכת ביוב ציבורית לא פעילה נחשב משמעותי יותר מהנזק הכלכלי שעלול להיגרם למבקש. בנוסף, בקשתו של המבקש להציג ראיות חדשות נדחתה, שכן היא לא עמדה באמות המידה שנקבעו בפסיקה. גם טענותיהם בנוגע לתצהיר מומחה לביוב ולהקלטות שערך אביו של המבקש נדחו בשל אי סדרים פרוצדורליים וחוסר ראיות. ככלל, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ולפיכך דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מייתר את הבקשה לסעד זמני. המבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪.