ע"פ 5463/11

תקציר

פסק דין זה נובע ממאבק משמורת ארוך ומר בין זוג גרוש, אם ואב, על בנם. האם חטפה את הילד וחצתה גבולות בניגוד לצווי בית משפט, ולאחר הליך משפטי מפותל הורו בתי המשפט בישראל להחזיר את הילד לאב. ביום שבו אמור היה הבן לחזור לאביו, הוא נעלם ומאז לא נמצא. נגד האם הוגש כתב אישום בגין אי ציות לצו כדין והוצאת קטין ממשמורת. בית משפט קמא זיכה את האם מאשמת הוצאת הקטין ממעצר, אך הרשיע אותה באי ציות לצו וגזר עליה שנת מאסר. גם האם וגם המדינה ערערו. ערעורה של האם ביקש לבטל את ההרשעה, ואילו המדינה ביקשה להרשיע את האם בעבירה החמורה יותר של הוצאת הקטין ממשמורת. ערכאת הערעור דחתה את ערעורה של האם וקיבלה את טענת המדינה. נקבע כי הימנעותה של האם מהחזרת הילד לאב מהווה הפרה של צו כדין, וכי הוכחה מעורבותה של האם בהיעלמותו של הילד. יתר על כן, בית המשפט קבע כי העבירה של הוצאת קטין ממשמורת חלה לא רק כאשר הילד נמסר פיזית להורה המשמורן, אלא גם כאשר צו בית משפט קובע את זכותו החוקית של ההורה המשמורן למשמורת, והילד מורחק ממשמורת חוקית זו. העניין הוחזר לבית משפט קמא לצורך הכרעת העונש.