ע"א 577/66

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על הקמת חניון ובניין משרדים על מגרש בתל אביב שהוחכר על ידי המשיבים מעיריית תל אביב-יפו. המערערים, תושבים שכנים, ביקשו למנוע את הבנייה, בטענה שהיא סותרת את תכנית התיקון של העיר ותגרום למטרד. בית משפט השלום פסק לטובת המערערים, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבים. בית המשפט העליון דחה את ערעור המערערים ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי לעירייה, כוועדת בנייה מקומית, יש זכות להציע שינויים בתכנית, והחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתקן את התכנית תקפה. היא דחתה את הטענות בדבר "תכנון נקודתי", וציינה כי הוא משרת צורך ציבורי ואינו שרירותי או בלתי סביר. יתר על כן, בית המשפט לא מצא טעם בטענה כי החלטת הוועדה הושפעה משיקולים לא ענייניים, והדגיש כי גורמים כלכליים משחקים לא פעם תפקיד בתוכניות בנייה. פסק הדין התייחס גם לסוגיית המטרד, והצטרף לקביעתו של בית המשפט המחוזי כי הבנייה לא תגרום אי נוחות משמעותית למערערים. לבסוף, קבע בית המשפט כי המבנה עומד בדרישות החוק למניעת מפגעים. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ערעור בסך 3,000 ליש"ט.