עמ"נ 27754-05-11

תקציר

עניינו של הערעור בסיווג הראוי של אולפן הקלטות לצורך גביית ארנונה בהתאם לצווים הרלוונטיים של עיריית תל אביב-יפו. השאלה היא האם יש לסווג את הסטודיו כ"בית מלאכה", כטענת המערערת, דבר שיביא להפחתת הארנונה, או כ"מבנה שאינו למגורים", שהוא הקטגוריה השיורית. ועדת הערר קבעה בעבר כי יש לסווג את הנכס כולו כמבנה שאינו מיועד למגורים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי החלטה זו שגויה. היא קובעת כי אולפן ההקלטות מהווה "סדנה" המבוססת על אופי הפעילות המבוצעת והמבחנים שנקבעו במקרים קודמים לזיהוי פעילות ההפקה, למרות שחלק מהמבחנים פחות רלוונטיים בעולם הממוחשב של היום. בית המשפט מדגיש את הצורך לפרש את המונח "סדנה" באופן רחב וגמיש כדי לעמוד בקצב ההתקדמות הטכנולוגית. יתר על כן, התכלית העומדת מאחורי החרגת בתי מלאכה ומתן הנחות בארנונה, כגון עידוד פעילות תעשייתית ויצירת מקומות עבודה, אינה צריכה להחריג את אולפן ההקלטות, במיוחד כאשר צו הארנונה עודכן ואינו מפרט עוד "סדנאות ייצור". לפיכך, הערר מתקבל, והחלטת הוועדה מתבטלת. המשיבים מונחים לסווג את הנכס כ"בית מלאכה" ולחשב מחדש את הארנונה בהתאם לשנת המס הרלוונטית, תוך כיסוי הוצאות המשפט של המערערת.