עת"מ 37146-05-13

תקציר

העותרים, שביקשו להיות מוכרים כדיירים ממשיכים בדירת דיור ציבורי לאחר פטירת הדייר הזכאי, נתקלו בדחייה מצד רשויות המינהל בבקשה זו. כמו כן, הם ביקשו לרכוש את הדירה במחיר מוזל העומד לרשות הדיירים הממשיכים, בקשה שהתקבלה תחילה אך נדחתה לאחר שהרשויות גילו את אי זכאותם. שב"ס ועמידר טענו כי יש לדחות את העתירה בשל היעדר גילוי נאות מצד העותרים ושיהוי ניכר בהגשתם, וכי העותרים אינם זכאים להיות דיירים ממשיכים. בית המשפט הסכים עם המשיבים וקבע כי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות למגוריהם עם המנוח, וכי ההחלטות שהתקבלו בשנת 2004 היו סבירות ואין לעיין בהן מחדש. כמו כן, הדגיש בית המשפט את אופייה המצומצם של הביקורת השיפוטית במשפט המנהלי ואת המחסור במשאבי דיור ציבורי, המחייבים עמידה קפדנית בתנאי הזכאות. החלטות המשיבים נמצאו סבירות ותואמות את המשפט המינהלי, והעתירה נדחתה. החלטה זו הדגישה את חשיבותן של עתירות במועד ובחינה מדוקדקת של בקשות לזכאות לדיור ציבורי. בית המשפט הורה על השבת מלוא תשלומי העותרים ללא ניכויים, בשל טעותו של עמידר בעניין.