עת"מ 36932-10-20

תקציר

העתירה מבקשת לחייב את הרשויות הרלוונטיות לקבוע נוהל שינחה אותן בדבר הפעלת סמכויותיהן בנוגע לשחרור מותנה של אנשים מסוימים. עם זאת, העותרים אינם חולקים על החלטות בית הדין לביקורת משמורת בנוגע לשחרורם של אנשים ספציפיים בתנאים מותנים. מאחר שההחלטות הנבחנות התקבלו על ידי גוף שיפוטי, והעותרים אינם מאשימים את הרשות בעבירה כלשהי, קביעת הנוהל המבוקש לא תשרת את תכלית העתירה. עוד טוענים המשיבים כי העותרים לא סיפקו הצדקה מספקת להתערבות בית המשפט בפעילות הרשות. עיקר העתירה מתמקד בהחלטות פרטניות של שופט, שניתן לערער עליהן רק באופן פרטני בתוך פרק זמן מוגדר. כל ניסיון לערער על החלטות אלה באמצעות עתירה מנהלית יהיה בלתי ראוי, מה גם שהעותרים לא היו מעורבים בהליך הראשוני. יתר על כן, ההחלטות התקבלו מזמן, מה שהופך את העתירה בטרם עת. בית המשפט מכיר בחשש הלגיטימי בדבר היעדר נהלים לטיפול במקרים מסוימים, אך העתירה הנוכחית, למעט שאלת הנוהלים, נעדרת שחר ודינה להידחות. למדינה ניתנו 30 יום לציין אם היא רואה "מתווה" מסוים כשווה ערך לנוהל תקף. לאחר מכן יקבע בית המשפט את הצעדים הבאים, שעשויים לכלול הגשת עתירה מתוקנת ממוקדת.