ת"א 54478-09-20

תקציר

התיק עוסק בסדרת סרטונים ופוסטים מכפישים ברשת ששותפו ברשתות החברתיות פייסבוק ויוטיוב אודות התובע, ששותפו על ידי מספר נתבעים. התובע טען כי גם הפלטפורמות, גוגל ומטא, אחראיות לרשלנות בסירוב להסיר את הפרסומים הפוגעניים וביקש פיצויים. השופט דן בהרחבה בכוחן ובהשפעתן של פלטפורמות המדיה החברתית בחיי היומיום שלנו, ומתאר אותן כ"מדורת השבט". מוכרת חובת הזהירות של הפלטפורמות כלפי מי שנפגע מפרסומים פוגעניים; עם זאת, השופט קובע כי גוגל ומטא לא התרשלו במקרה זה משום שהפרסומים לא הכילו שקרים ברורים, והן לא היו מחויבות להסיר אותם ללא צו בית משפט. מבחן הכזב הברור הוא המבחן היחיד, לדברי השופט, לבחינת חובתן של הפלטפורמות להסיר תכנים, למנוע מהם להפוך לצנזורה ולצנן את חופש הביטוי. לגבי הנתבעים הבודדים, התביעה נגד נתבעת אחת ששיתפה סרטון התקבלה, שכן היא לא הצליחה להוכיח את אמיתות הפוסט שלה ולא הסירה את הסרטון למרות שידעה שמדובר בלשון הרע. השופט הורה לה לשלם פיצויים בסך 5,000 שקל. הטענות נגד שני נתבעים אחרים נדחו; לא ניתן היה להוכיח כי אחד מהם פרסם את התוכן המשמיץ המיוחס לו, והפרסום של השני נמצא נכון. התובעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם נגד גוגל ומטא וייאלצו לשאת בשכר טרחת עורך דינם בסך 100 אלף שקל.