רע"א 47970-05-14

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על שימוש במעבר בבניין מגורים בן שלוש יחידות. הבניין יושב על מקרקעין בבעלות המבקשים ושני צדדים נוספים (המשיבים 2 ו-5), שלכל אחד מהם זכויות חכירה. פסק דין קודם פסק לטובת פירוק שיתוף במקרקעין ורישום הקרקע כבית משותף, בעקבות הערכת מומחה. המבקשים ביקשו להמשיך ולהשתמש במעבר המוביל מהחצר לרחוב הראשי, שהיה חלק מהשטח השייך למשיבים. בית משפט קמא דחה את עתירת המבקשים לקבלת זכות שימוש במעבר, בקובעו כי פירוק השותפות משמעותו קבלת שינויים מהמצב הקודם. המבקשים ערערו על החלטה זו, אך ערכאת הערעור אישרה את פסק הדין. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שהתבססו על חוות דעת מומחה. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי המבקשים לא הוכיחו כל זכות שימוש במעבר, וכי התשריט וחוות דעת המומחה שהוצגו אינם מלמדים על זכות כזו. כמו כן, צוין כי לא נמנעה מהמבקשים גישה לרכושם, שכן היה נתיב גישה נוסף בבעלות משותפת. המבקשים חויבו בהוצאות המשיבים, והוחלט כי לא נגרם עיוות דין במקרה זה.