ע"פ 5501/20

תקציר

ההכרעה המשפטית עניינה דחיית ערעורו של המערער וקבלת ערעור המדינה. ערכאת הערעור קבעה כי גזר דינו של בית משפט קמא אינו הולם, שכן הוא חרג באופן משמעותי ממדיניות הענישה שנקבעה במקרים דומים. בית משפט קמא הטיל תחילה טווח ענישה רחב (6 עד 60 חודשים), תוך הסתמכות על תקדימי מקרים שונים, שהביאו להתערבותה של ערכאת הערעור. עניינו של המערער בבריחה מרשויות החוק, תוך זלזול בביטחונם וגרימת נזק גופני משמעותי. בהסתמך על תקדימים רלוונטיים, הגיע בית המשפט למסקנה כי עונש הולם צריך לנוע בין 18 ל-48 חודשי מאסר בשל חומרת העבירה והאינטרס הציבורי על פני שיקום הפרט. המלצת שירות המבחן נגד המאסר נקבעה כבלתי מחייבת, ובית המשפט הדגיש את רישיונו שפג תוקפו של המערער כגורם מחמיר. בהתחשב בתקופת מעצר הבית של המערער ובמאמצי השיקום, קבע בית המשפט את המאסר בפועל ברף הנמוך של 18 חודשים. ערעורו של המערער נדחה, וערעור המדינה התקבל וחייב את המערער להתייצב למאסר ביום 1.8.2021.