בר"מ 5338/10

תקציר

בפסק הדין שדן בבקשה לצו הביניים שקל בית המשפט שני גורמים עיקריים: הסתברות הצלחת העתירה ומאזן הנוחות בין הצדדים. בית המשפט מצא כי בפני המבקש ניצבת משוכה משמעותית בהוכחת פגם כלשהו בהליך קבלת ההחלטות של ועדת המכרזים בנוגע להצעת חופרי השרון. הן השופטים רובינשטיין והן ג'ובראן הדגישו כי אף שההצעה נתקלה בקשיים, היא לא נדחתה על הסף; לפיכך, הנושא הוחזר לוועדת המכרזים לבדיקה נוספת, ללא כל חוות דעת נחרצת לגופו. בית המשפט המחוזי ציין כי ועדת המכרזים מילאה אחר הנחיות בית המשפט העליון בכך שקיימה דיונים מעמיקים. אשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי הוא נוטה לטובת המשיבים, תוך שהוא מדגיש את האינטרס הציבורי בהמשך פרויקט התשתית החיוני להסבת עורק תנועה ראשי. חרף הסיכון הפוטנציאלי שאי מתן צו המניעה עלול לבסס את זכייתה של המשיבה מס' 2 במכרז, טען בית המשפט כי המבקשת תוכל לתבוע פיצוי אם החלטת הוועדה תתברר מאוחר יותר כפגומה. משכך, בהתאם לעקרון "מקבילת הכוחות", לא הייתה עילה לבטל את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. בקשת רשות הערעור נדחתה, וצו המניעה הארעי שניתן קודם לכן בוטל, והמבקש נדרש לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.