בש"פ 8127/12

תקציר

החלטת בית המשפט משקללת את חזקת החפות והזכות לחירות אל מול החשש לשלום הציבור, במיוחד לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. היא מדגישה את הטיפול הייחודי הנדרש לקטינים, ומדגישה את הצורך בחלופות מעצר המאזנות בין ביטחון הציבור לבין פגיעה מינימלית בחירותו של קטין ובאפשרות השיקום. במקרים בהם מעורבים קטינים, על בית המשפט לבחון כל העת איזונים אלה, תוך הסתייעות בתיקון 14 לחוק הנוער המדגיש כי מעצר צריך להיות מוצא אחרון. למרות האתגרים הטמונים במעצרם של קטינים, שחרורם תלוי בחלופות בנות קיימא להפחתת הסכנה הנשקפת מהם לחברה. המקרה הנוכחי עוסק בקטין המואשם בעבירות חמורות, לרבות קשירת קשר וסחיטה, שבוצעו יחד עם אחרים, מה שהעלה את רף מסוכנותו, בתוספת אישומים תלויים ועומדים בעבירות דומות. למרות בחינת חלופות, שירות המבחן לנוער לא מצא אפשרות ישימה בשל התנגדותו הנחרצת של הקטין למעצר מוסדי. מאחר שההליכים המשפטיים מתעכבים למעלה מחצי שנה, מעצרו של המשיב מגביל את חירותו ללא דיון הוכחות אחד. לאחר ששקל את כל הגורמים, הסכים בית המשפט להאריך את מעצרו ב-45 יום, תוך שמירה על אפשרות להצעות חלופיות, שכן עיכוב נוסף פוגע הן בשלום הציבור והן באפשרויות השיקום של הקטין.