עת"מ 13681-12-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה נגד החלטות רשויות התכנון הנוגעות לתוכנית בנייה. העותרים, שאדמותיהם לא נכללו בתכנית, לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי ההחלטות אינן סבירות או שיש בהן פגמים אחרים המצדיקים את התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו פועל כמוסד תכנוני עליון ועליו להתערב רק במקרים של עילות ברורות, כגון חריגה מסמכות או חוסר תום לב. לעותרים לא הייתה זכות מוחלטת להיכלל בתכנית, והליך התכנון התנהל באופן סביר ללא כל כוונת זדון מוכחת או שיקולים בלתי חוקיים. הרשויות סיפקו נימוקים תקפים לאי הכללת אדמות העותרים ולאי עריכת סקר אווירונאוטי, ובית המשפט לא מצא עילה להתערבות בהחלטות אלה. טענות העותרים בדבר ייצוג, הסתמכות ואפליה נדחו אף הן בשל היעדר ראיות והבחנות מהותיות בין מצבם לבין מצבם של אחרים שנכללו בתכנית. כמו כן, אישר בית המשפט את ההחלטה לשלול מהעותרים זכות ערעור בפני המועצה הארצית, שכן הנושא אינו עומד באמות המידה להשלכות רחבות או למחלוקת ציבורית. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.