סע"ש 44302-11-18

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתיק תעסוקתי מורכב בו מעורבים מספר נתבעים. התובעת, מנהלת בחברת ניקיון, תבעה פיצויים לאחר שחוותה בעיות בחוזה העסקתה ובסופו של דבר פיטורים. המחלוקת העיקרית נסובה סביב הרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית על בעל מניות בחברת הניקיון לטענות התובע. בית המשפט פירט את ההיסטוריה של התיק, והתווה את מסלול העסקתו של התובע בחברות ניקיון שונות בבעלות או בניהול נתבעים שונים. התובעת טענה כי הובטחו לה זכויותיה הסוציאליות והוותק שלה יישמרו בחברות שונות וכי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, תוך שלילת הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים במכוון בעת פיטורים. היא תבעה פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, הודעות הודעה מוקדמת שלא שולמו והטבות תעסוקה אחרות. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להרים את מסך התאגיד, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות לחוסר תום לב או להתנהגות מרמה מצד הנתבעים. עדותה שלה חשפה מערכת יחסים קרובה עם בעל המניות והמנהל העיקרי, מר רוזנפלד, ונמצא כי היא עבדה איתו במספר חברות. חשוב לציין כי התובעת לא זימנה את מר רוזנפלד כעד, דבר שבית המשפט ציין שיכול היה לשפוך אור על הנסיבות. בסופו של דבר החליטה השופטת נגד התובעת וקבעה כי היא אינה עומדת בתנאים החריגים הנדרשים להרמת מסך התאגיד. משכך, נדחתה תביעת התובעת לאחריות אישית כלפי בעל המניות הנתבע. השופט פסק לנתבע הוצאות בסך 5,000 ₪ שישולמו על ידי התובע. לתובע הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.