עב"ל 58344-07-12

תקציר

הערעור נסב על החלטת ועדה רפואית להמליץ על רכב בעל נפח מנוע מסוים למערער, שהוא בעל מוגבלות. המערער טען כי ההמלצה אינה מתאימה לו וביקש רכב אחר. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעויות פרוצדורליות בהחלטת הוועדה או כל חריגה מהוראות החוק. קביעת קיבולת המנוע התבססה על אחוזי הנכות של המערערת, שהיו בסמכות הוועדה. למרות שנפח המנוע משפיע על תחושת הנוחות ברכב, אין זה עניין שניתן לערער עליו, שכן הוא מוכתב על ידי החוקים הרלוונטיים. עוד מצא בית המשפט כי הוועדה בחנה ביסודיות את נתוניו האישיים של המערער ונימקה את החלטתה תוך התייחסות לחששותיו. זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה כי הרכב המומלץ אינו מתאים או כי נפלו בו פגמים פרוצדורליים. לפיכך, הערר על החלטת הוועדה נדחה. בית המשפט הבהיר כי המערערת לא נדרשה לרכוש את הרכב המומלץ ויכלה לבחור רכב אחר, כאשר ההפרש בעלות מכוסה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ולא נפל פסק הוצאות.