ה"פ 3141-09-13

תקציר

המבקשת ובעלה המנוח תבעו את העברת הזכויות בנכס שרכשו, אך זו לא ניתנה מאחר שבית המשפט מצא כי החובה החוזית להעברת זכויות בנכס התייחסה אך ורק לתמורה החוזית שנקבעה בהסכם המכר שכללה מע"מ. המבקשים כבר שילמו סכום זה במלואו. כמו כן היה סכום נוסף שהוסכם שלא כדין בין הצדדים אשר היווה תמורה נוספת בגין המכירה, ואשר לא הופיע בהסכם. בית המשפט מצא כי חובת המשיבים להעביר את הזכויות בנכס למבקשים נותרה בעינה, שכן המשיבים מעולם לא התכוונו לקבל מע"מ בגין התמורה הנוספת מלכתחילה. במקום זאת, כסף זה נועד להתקבל כ"כסף שחור". טענת המשיבים כי התמורה הנוספת היא תנאי להעברת הזכויות לא נתמכה בראיות כלשהן, ועל כן פסק בית המשפט לטובת המבקשים. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי המשיב מס' 2, שהיה בעל מניות ודירקטור בחברה, היה נוכח בעת עריכת ההסכם וחתימתו, וקיבל את "הכסף השחור", ועל כן יש להסיר את מסך ההתאגדות, ולהטיל עליו אחריות אישית. המבקשים הוכרזו כזכאים להירשם כבעלים של רבע מהזכויות בנכס, ועורך דינם מונה ככונס נכסים לביצוע זה. לבסוף חויבו המשיבים לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין, אשר נקבע על סך של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ.