ע"א 10088/09

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין השגותיו של המערער על שומות מס הכנסה אישיות שלו לשנים 1998 ו-1999. המערערת מחזיקה ב-99% מחברת נוף לוד לבניין וחקלאות בע"מ וניהלה אותה בתקופה הרלוונטית. החברה השתמשה בחשבוניות פיקטיביות לניכוי הוצאות, ואין חולק כי חשבוניות אלו אכן היו פיקטיביות. רשות המסים ייחסה את הכספים הקשורים לחשבוניות אלה להכנסותיו האישיות של המערער, שכן הוא משך אותן מחשבון החברה ולא הוכיח שהן שימשו להוצאות החברה בפועל. בית המשפט המחוזי אישר גישה זו אך הפחית את ההכנסה המיוחסת לשנת 1998. המערער טוען, כי כישות משפטית נפרדת, אין לייחס לו באופן אישי את הוצאות החברה. בנוסף, הוא טוען כי גם בחשבוניות פיקטיביות, החברה הוציאה הוצאות בפועל - עובדים וקבלני משנה - ואין לראות בכספים את הכנסתו האישית. בית המשפט אינו מוצא טעם בטענה הראשונה, שכן הייחוס מבוסס על ניהול הכספים על ידי המערער. באשר לטענה השנייה, מסכים בית המשפט כי בשומה משנת 1999 יש לייחס רק 13% מסכומי החשבונית להכנסות המערערת, בהתאם להחלטת רשות המסים שהכירה ב-87% מהחשבוניות כהוצאות תקפות. בשנת 1998 התנגדות החברה התקבלה טכנית בשל התיישנות, אך בית המשפט אינו מבחין בין החלטה זו לבין החלטה מהותית. מאחר שהמערערת לא הוכיחה את הוצאותיה בפועל של החברה לשנת 1998, בית המשפט מאשר את השומה המופחתת. עם זאת, לצדדים ניתן זמן לנסות להגיע לפשרה מוסכמת, ואם לא יצליחו, יסביר המשיב את ההבחנה בין השנים 1998 ל-1999.