ע"פ 616/82

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בפריצה לעסק ובגניבה ממנו, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר. ההרשעה התבססה בעיקר על דבריו של שותפו, עופר ליברמן, ועל ראיות תומכות נוספות כגון סימן עקב של נעל וחלקי מתכת שנמצאו על מעילו של המערער. המערער ערער על הרשעתו ועל גזר דינו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון התייחס תחילה לשוני בגרסותיו של ליברמן לאירועים, וקיבל את הגרסה שמסר במשטרה וקבע כי היא אמת. בית המשפט ראה בליברמן עד מדינה, שעדותו טעונה אישוש לפי פקודת הראיות. עוד מצא בית המשפט כי האישוש הנדרש נמצא בראיות שהוצגו, שכללו את סימני עקב הנעל וחלקיקי המתכת. בדיקת המומחים את טביעות הנעל וחלקיקי המתכת שנמצאו על מעילו של המערער תמכה ברעיון כי הם מזירת הפשע. זאת ועוד, בית המשפט שקל ראיות נוספות, ובהן הצהרתו של המערער כי לא היה ביחסים טובים עם ליברמן, אשר סתרה את עדותו של האחרון, והעובדה שהמערער נראה עם ליברמן ושותף נוסף זמן לא רב לפני ביצוע העבירה. השופטים הסכימו כי ההרשעה וגזר הדין צריכים לעמוד בעינם, ולכן דחו את הערעור.