ת"א 6147-11-10

תקציר

המחלוקת נסובה סביב חלקת אדמה בכפר סמיע המיועדת לבניית כנסייה. הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית וחברי הקהילה נלחמים על זכויות הקרקע כבר שלושה עשורים. המחלוקת העיקרית היא האם הסכמי הפשרה אושרו על ידי הסינוד הקדוש, הגוף המנהל של הפטריארכיה. על התובעים, המתנגדים להסכמים, מוטל נטל ההוכחה בעניין זה משום שמדובר בטענה שהיא כולה בידיעתם, והם לא הציגו ראיות משכנעות. בית המשפט מוצא כי הסכמי הפשרה אכן אושרו על ידי הסינוד הקדוש. בנוסף, הפטריארכיה מנועה מלסרב לאשר משום שנציגיה, כולל הפטריארך ומזכיר הפטריארכיה, הציגו מצגים אובייקטיביים שההסכמים אושרו. בית המשפט דוחה גם טענות אחרות של התובעים, ובהן כי ההסכמים הושגו תוך הפרת התחייבות של הפטריארכיה בתיק קודם של בית המשפט העליון, וכי ההסכמים פסולים משום שלא נחתמו על ידי חבר קהילה ספציפי, יוסף נאצר. חבר זה פעל אך ורק כנציג הפטריארכיה, ולכן הייתה לפטריארכיה הזכות להגיע להסכמות ישירות עם הנתבעים. לבסוף, השופט מביע תקווה כי פסיקה זו תסיים את המאבקים ארוכי השנים ותאפשר לצדדים לנהל משא ומתן לקראת הסכם, תוך הדגשה כי על שני הצדדים לפתור את המחלוקות ביניהם בדרכי שלום ולשתף פעולה כדי להשלים את בניית הכנסייה. התובעים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך של 50,000 ₪.