ע"פ 524/81

תקציר

המערער, ששון, הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח בכוונה תחילה ונידון למאסר עולם. הוא ערער על ההחלטה וטען כי אדם נוסף, ברזאני, שהיה עמו בעת האירוע, ירה את הירייה שהרגה את הקורבן. בית המשפט העליון קבע כי יסוד ההכנה לעבירת הרצח בכוונה תחילה הוא פיזי בלבד, ואילו ההחלטה להרוג היא יסוד נפשי הנגזרת מאופי המעשה שהוביל למותו של הקורבן. מאחר שהמערער הביא אקדח לזירת עסקת זהב, הסיק בית המשפט על כוונתו להרוג. עוד קבע בית המשפט כי גרסתו של המערער לאירועים אינה אמינה, וכי עדותו של ברזאני, שהיה שותף, נתמכה בראיות אחרות. בנוסף, שלושה אסירים טענו כי ברזאני הודה בפניהם כי ירה בקורבן. עם זאת, בית המשפט מצא את עדויותיהם חסרות מהימנות, והגיע למסקנה כי המערער הוא היורה. לפיכך, הערעור נדחה, כאשר בית המשפט אישר את הרשעתו של בית המשפט המחוזי וגזר עליו מאסר עולם בגין רצח בכוונה תחילה. השופט מ' בייסקי נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים א' חלימה וא' גולדברג.