ת"א 954/95

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות נפרדות שהוגשו על ידי זוג נשוי שנפגע בתאונת דרכים. התביעות אוחדו אך ורק משום שנבעו מאותה תאונה. א. נזקי התובע: התובע סבל מחבלות מרובות בתאונה ואושפז למשך מספר שבועות. ארבעה מומחים רפואיים מונו על מנת להעריך את נזקיו של התובע ולתת חוות דעת על מצבו הרפואי ונכויותיו. חוות דעת המומחים קבעה כי התובע סבל מנכות אורתופדית לצמיתות, לרבות 30% נכות עקב פגיעה באגן, 30% נכות עקב פגיעה בעצב הפירונלי, 10% נכות עקב פגיעה בשורש כף יד ימין ו-10% נכות בגין צלקות בגפיים. עם זאת, אחד המומחים חזר בו מאוחר יותר מחוות דעתו לגבי 10% נכות בגין פגיעה בגב. לדברי המומחים, הנכות האורתופדית הצמיתה של התובע עמדה על 60.49%. לתובע נפסק סך של 93,584 ₪ בגין נזק לא ממוני, הכולל פיצוי בגין נכותו הרפואית. כמו כן נפסקו לו 11,411 ש"ח עבור ימי אשפוז, והסכום הוצמד לריבית נכון ל-4.6.98. בית המשפט דחה את תביעת התובעת לפיצוי בגין טיפול יום שיקומי, שכן לא עלה בידו לקבוע כי מדובר ב"אשפוז" כהגדרתו בתקנות הרלוונטיות. בית המשפט קבע את הפסדי ההשתכרות של התובע. בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי טענות התובע בדבר הכנסה נוספת שלא באו לידי ביטוי בתלושי שכרו לא היו משכנעות דיין. לפיכך, הבסיס לחישוב השתכרותה של התובעת היה הסכום המשתקף בתלושי השכר. בית המשפט התחשב גם בהכנסותיו הנוכחיות של התובע ובזמן שהוא מקדיש ללימוד תורה. היא הגיעה למסקנה כי יש מקום לקבוע את גובה הפיצוי בגין הפסדי השתכרות עתידיים על פי הערכת הנכות וסקרים כלליים המקובלים בנסיבות אלה. בית המשפט מצא כי כושר ההשתכרות של התובע פחת ב-40% עקב התאונה. בתקופה האחרונה, הניכוי מכושר ההשתכרות התבסס על שיעור הנכות התפקודית. לתובע נפסקו 18,000 ₪ עבור ששת החודשים הראשונים של הגבלה מוחלטת ו-51,240 ₪ עבור 30.5 החודשים שלאחר מכן. לגבי הפסדי השתכרות עתידיים, קבע בית המשפט את הפיצוי על סך 300,000 ₪, בהתחשב ברמת ההשתכרות הממוצעת של התובע, היקף הניכוי מכושר ההשתכרות והסיכון לניתוח עתידי. לתובע נפסקו 15,000 ₪ בגין עזרה וסיעוד בעבר, שניתנו לו על ידי בני משפחתו במהלך החלמתו. עבור עזרה עתידית בבית נפסקו לתובע 40,000 ₪. כמו כן פסק בית המשפט לתובע פיצוי בגין הוצאות דיור, מוגבלות בניידות והוצאות הנעלה נוספות, ובכך הביא את סך הפיצוי לתובע לסך של 516,822 ₪, לאחר ניכוי תשלומים תכופים והוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין. ב. נזקי התובע: התובעת, שעבדה לפני התאונה כמנהלת חשבונות וכמורה, סבלה מחבלות קלות, לרבות צלקות במצחה ושן. שני מומחים רפואיים העריכו את פציעותיה, ושניהם מצאו כי היא סובלת מנכות זמנית של 20% למשך שלושה חודשים, ולאחר מכן נכות לצמיתות של 10%. בית המשפט פסק לה 7,500 שקל בגין הפסדי השתכרות בעבר, שכן לא היו לה די נתונים כדי לחשב את ההפסד המדויק. כמו כן נפסקו לה 500 שקלים עבור טיפולי שיניים ו-1,000 שקלים עבור עזרה וסיעוד בעבר. הפיצוי המוסכם בגין נזק לא ממוני, כולל אשפוז, היה 14,128 ש"ח, צמוד לריבית נכון ליום 4.6.98. ג. תוצאה: התובעים קיבלו את הסכומים האמורים, בניכוי תשלומים תכופים שקיבלו. הוצאות נוספות בסך 3,500 ₪ ו-13% שכר טרחת עורך דין, בצירוף מע"מ, נפסקו לתובעים אף הם. פסק הדין ניתן שלא בפניו ביום 20.8.98.