ה"פ 19551-09-10

תקציר

הבנק הגיש תביעה נגד המשיב וביקש פסק דין הצהרתי לפיו המשיב הוא בעל מחצית הזכויות בבית בשדרות ארזים וכי העברת זכויות אלה היא פיקטיבית, שנועדה להתחמק מנושים. הבנק גם ביקש צו מניעה זמני שימנע כל דיספוזיציה של הבית עד להכרעה בתביעה. המשיב הבטיח את חובות בנו לבנק, אך לא עמד בהתחייבויותיו. מחשש שהמשיב עלול להמשיך ולסלק את נכסיו, ביקש הבנק להבטיח את מעמדו. בית המשפט נעתר לבקשת הבנק לצו מניעה זמני, וקבע כי הבנק הוכיח עילת תביעה לכאורה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק. בית המשפט התרשם כי המשיב הוא הבעלים או זכאי לזכויות בעלות במחצית הבית, למרות הסכם ממון המעביר זכויות אלה לאשתו. הסכם זה, שנועד לתת למשיב עדיפות על פני נושים אחרים, לא שלל את טענת הבנק כי למשיב זכויות בנכס. יתר על כן, הצהרותיו של המשיב עצמו לבנק כללו את זכויותיו בבית, והסבריו בבית המשפט לא היו משכנעים. נוכח מצבו הכלכלי של המשיב והסיכון לדיספוזיציה בלתי הפיכה בנכס, קבע בית המשפט כי יש להותיר את צו המניעה הזמני על כנו עד להכרעה בתובענה העיקרית. המשיבים חויבו לשלם לבנק 10,000 ₪ עבור ההליך, והתיק הועבר לדיון בפני שופט.