תא"מ 22356-05-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב נזקי רטיבות בדירת הקרקע של התובעת מס' 1, שמקורה בדירה לעיל, בבעלות הנתבעת. בשנת 2015 תבעה התובעת מס' 1 את הנתבעת ושלושה מוכרים בגין הנזקים, ופסק דין קבע כי הנתבעת אשמה והורה לה לשלם 35,528 ₪. בהמשך התעוררו בעיות רטיבות נוספות, שהובילו לתביעה הנוכחית. הנתבעת טענה כי עילת התביעה של התובעים התייבשה מאז התגלו הנזקים החדשים בהליך הקודם. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, וקבע כי מחדלה המתמשך של הנתבעת לתחזק את מערכות המים והניקוז של דירתה מהווה עוולה מתמשכת המקימה עילות תביעה חדשות. השופט מצא את הנתבעת אחראית לנזקים החדשים, שכללו הפסדי שכר דירה, ארנונה ונזקים לא ממוניים, והורה לה לשלם לתובעים 42,904 שקל, בצירוף ריבית, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה כלל 5,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים, שכן התובעים לא התגוררו בדירה אך סבלו מאי נוחות ויחס בלתי הולם מצד הנתבע. עוד ציינה השופטת כי בחירתם של התובעים שלא לתקן את תביעתם הקודמת תרמה להוזלת הוצאות המשפט במקרה זה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים וקבע מועד אחרון של 30 יום לנתבעת לביצוע התשלומים.