רע"א 8313/08

תקציר

במקרה זה, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר ביטל בעבר פסק דין של בית משפט השלום בנצרת. הסוגיה המקורית נבעה ממתקן בשם "מנגש" שבנה המבקש על קרקע בבעלות המדינה בסמוך לכנרת, המשמשת לעגינת אוניות. מינהל מקרקעי ישראל תבע דמי פינוי ושימוש משנת 1995 ואילך. בית משפט השלום צידד במבקש וקבע כי למנהל הנמל סמכות לקבוע דמי עגינה לפי פקודת הנמלים, תוך שלילת זכותו של המנהל לגבות דמי שימוש בקרקע. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע אחרת, וקבע כי דיני הקניין וניהול הנמל יכולים לדור בכפיפה אחת, ולאפשר הן למינהל לגבות דמי שימוש בקרקע והן למנהל הנמל לגבות דמי שירות. המבקש ערער, וטען בעיקר כי סמכות כפולה זו סותרת ומפלה, מה גם שרציפים דומים אחרים לא חויבו באגרות. עם זאת, בית המשפט העליון הסכים עם בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור. היא אישרה כי למינהל יש זכות לנהל קרקעות ולגבות אגרות ללא תלות בפעילות הנמל. טענת ההפליה נדחתה מאחר שלא הייתה מעניקה למבקש פטור מאגרות; לכל היותר, היא תוכל לבקש אכיפה רחבה יותר של אגרות ברציפים אחרים. בעקבות זאת חויב המבקש בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪. השופטים א' גרוניס ומ' נאור הסכימו עם ההחלטה, וסיכמו את פסק הדין ביום 31.8.2009.