ע"פ 2134/12

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בהסכמה כי יש לדחות את הערעור. המערער ירצה את עונש המאסר שגזר עליו בית המשפט המחוזי, הכולל מאסר עולם בגין עבירת הרצח, בנוסף לעונשים בגין יתר העבירות שבוצעו, שנגזרו במצטבר. פסק הדין מנומק מן הטעם שהעבירות בוצעו בנפרד, במקטעים עובדתיים שונים, המצדיקים ענישה פרטנית. מבחינה מוסרית ועובדתית, לשני הקורבנות, אם ובנה, היו זכויות עצמאיות משלהם לשלמות הגוף ולכבוד, אשר נפגעו על ידי המערער. בית המשפט מדגיש את חומרתם הרבה של מעשיו של המערער, שכללו אונס והתעללות אלימה באם, כמו גם את הטראומה הנפשית שנגרמה לה. השופטים מסכימים כי חומרת העבירות מחייבת תגובה עונשית, וכי ריצוי עונשים חופפים עלול להפחית מחומרת הפגיעה באוטונומיה ובכבוד של הקורבנות. יתר על כן, אופיין הנתעב של העבירות, הכרוך בניצול נקודות התורפה של הקורבנות ובאכזריות קיצונית, נוטה לטובת ענישה מצטברת. על אף שמכירים בנעוריו של המערער ובהיעדר עבר פלילי, מגיעים השופטים למסקנה כי יש לתת עדיפות במקרים אלה לשיקולי גמול, ובכך לקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק דינו של השופט ח' מלצר מכריע בעניין זה.