עת"מ 44786-05-12

תקציר

המשיב אינו חולק על עובדות המקרה אך טוען כי העותר משך את ערעורו לוועדה רפואית עליונה בשנת 2006, דבר שהוביל לעיכוב בקביעת קצבת הנכות שלו. המשיב מפנה גם לפרשת לופו, ההופכת לכאורה עתירה זו לתיאורטית ואקדמית, ועל כן יש לדחותה. לחילופין, הם מבקשים עיכוב הליכים עד לסיום בקשה נפרדת. בתוך כך, זכותה של העותרת לתשלומים רטרואקטיביים כמבוקש נדחתה בפרשת לופו. בית המשפט, לעומת זאת, מצדד בעותרת. היא מוצאת כי התנהלותו הבלתי סבירה של המשיב – אי הפעלת סמכותו כדין – הביאה לשיהוי מיותר בדיון בעניינו של העותר. בית המשפט מביא מספר תקדימים בהם התערב בהליכי אגף השיקום בשל מעשים המנוגדים לנהלים מנהליים. השיהוי הבלתי סביר של למעלה משבע שנים בשמיעת ערעורו של העותר, שבמהלכן גם לא ניסה העותר להביא את עניינו לדיון בעניינו, אינו מוצדק. כתוצאה מכך, בית המשפט מורה על הפעלת קבלת ההטבות רטרואקטיבית מיום 1.1.2005, מועד שנראה לבית המשפט סביר שהוועדה הרפואית העליונה הייתה מקבלת החלטה, לו פעלה כראוי. על המשיב לשאת בהוצאותיו של העותר בסך 10,000 ₪, בעוד שאין הוצאות למשיב האחר.